לטייל זה לחיות - שבוע 107
מתכוננים להרפתקה חדשה
26.9-2.10.21
יום שמשי יפה ונעים של חופש בין שבת לחג מתחיל מתוק במיוחד עם חוכמות ממיסות של שני שעושות לי כזה היי ויש לי מרץ לעשות כושר לפני הליכת הבוקר.
ישראל ואני יוצאים להליכת בוקר בפארק, 25 דקות הליכה עד הפארק בשביל ללכת בו…
אחרי הליכה וארוחת בוקר טעימה יוצאים עם משפחת ליפשיץ וכל הילדים להפנינג שכונתי לכבוד החג. מתנפחים, רכבת, מכוניות מתנגשות, דוכני אוכל, סוכה כשרה והרבה אווירה של כיף.
הילדים מבקשים לקנות משהו בדוכנים ולמרות שאנחנו לא אוהבים שהם אוכלים גא'נק פוד ובטח ובטח שאני לא מרשה לאכול "שערות סבתא" כדי לעודד אותם לעצמאות ישראל מאפשר להם לקנות מה שהם רוצים בדולר אחד בתנאי שהם ניגשים לבקש באנגלית ולשלם לגמרי לבד. רותי ויעל רצות כל אחת בנפרד ללא היסוס אבל יהונתן מתבייש ואחרי משא ומתן ישאל הולך איתו אבל יהונתן מדבר ומבקש ומשלם בעצמו…
מחשבים מסלול מחדש
בבית, אחרי ההפנינג ישראל נכנס למטבח לעזור בבישולים לחג, אנחנו מבלים, מבשלים, מטפלים בילדים אבל הראש עסוק כל הזמן בשאלה: אפריקה או לא אפריקה?? מה הצעד הנכון עכשיו? הגבולות בדרום אמריקה עדיין סגורים אז אין בשביל מה לחזור לקולומביה ומצד שני הרכב שלנו עם כל הציוד שם! ואפריקה היא חלום שלנו כבר שנים והגבולות בה פתוחים, אפשר לקנות רכב ולטייל שנים, אבל גם טיילנים מנוסים כמונו שיודעים ששומקום לא באמת מפחיד אפשר להאכיל בסיפורי אימה שירפו את ידינו ואנחנו מקבלים לא מעט כאלה… אנחנו מדברים וחופרים ודנים בסוגיה שוב ושוב ולא מגיעים לכלל החלטה.
צילומים מקצועיים
שני בבוקר, ערב חג שוב מתחיל חמוד במיוחד. שגרת בוקר ואחריה התארגנות מהירה לחג, מלבישים יפה את כל 12 הילדים ויוצאים לפארק לצילומי משפחה (ובת מצווה) מקצועיים כהוקרת תודה למשפחת ליפשיץ על האירוח הנפלא. ישראל בתפקיד הבייביסיטר שומר על שני ועל הקטן של ליפשיץ בזמן שאני מצלמת את כולם. במקביל רותי עושה לשטרנא צילומי וידאו לקליפ שהיא גם עורכת לה. הצילומים יוצאים מדהימים! מאושרים ומסופקים אנחנו חוזרים הביתה לעוד חג ארוך.
במוצאי החג ישראל מנציץ את המטבח ורותי נכנסת לצלם שם את שטרנא לעוד קטע בקליפ בת מצווה, אנחנו מכבסים, אורזים ובעיקר ממשיכים להתלבט ולשבור את הראש לאן ממשיכים מכאן. מכל האפשרויות נראה שאפריקה היא היעד הבא, אבל אנחנו כ"כ מפחדים וכל כך עייפים בשביל להתחיל עכשיו הכל מחדש.
בבוקר אנחנו יוצאים להליכה אחרונה בפנסילבניה, נפרדים מהפארק היפה ולשם שינוי לא רק מסתכלים ומפנטזים על סטארבאקס.. גם נכנסים לשתות. הילדים מתכוננים לפרידה, יעלי יושבת שעות וכותבת מכתבי פרידה והגדולים מחבלים תחבולות איך לגרום לנו להישאר בפנסילבניה לנצח…
בסופו של דבר רגע הפרידה הגיע עם כמובן המון חיבוקים ותמונות. פרידות הן חלק מהמסע שלנו אבל הן לא הופכות לשגרה, הן תמיד קשות. והפרידה הזאת קשה במיוחד!! החיבור החזק שנוצר מעשרה ימים של מגורים משותפים עם אנשים בגילאים שלנו וכ"כ מתאימים לנו הקשה מאד על הפרידה.
אנחנו חוזרים לניו יורק בידיעה שטסים לאפריקה ולמרות שמאד ברור לי שזה היעד אנחנו ממשיכים לחשוב ולחשוש. בדרך לניו יורק עוצרים בניו ג'רזי, ישראל נכנס לחדר כושר ואני מבלה עם הילדים במרכז קניות משעמם בסמוך.
בניו יורק אנחנו חוזרים אל אחותי, אחרי ארוחת ערב משכיבים אצלה את הילדים ונוסעים לבייסמנט אחר שהשיגו בשבילינו, הבעלים לא היה בדירה חודשים ארוכים ואנחנו מנקים ומבריקים אותה כדי שנוכל לשהות בה.
שישי בבוקר רצים אל הילדים שישנו אצל אחותי, היא כבר עמוק בבישולים המוגזמים לשבת, הילדים עזרו בקילופים.. ישראל נוסע להחזיר את הרכב המושכר ואני מכתתת רגליים עם כל הילדים ברחבי בורו פארק כדי לקנות מתנת בת מצווה מרותי לשטרנא…
שני שבכל הטיולים הלכה בכיף ולא השתמשה בעגלה, בניו יורק לא מוכנה ללכת בכלל.. ההליכה ארוכה מאד ואני מבטיחה לה שעוד רגע קונים עוגה וזה משכנע אותה להמשיך אחרי כל עצירת מנוחה… בסופו של סיבוב אנחנו קונים את העוגה המובטחת וחוזרים אל אחותי להתארגן לשבת. רגע לפני שבת אנחנו מזמינים את כרטיסי הטיסה לאפריקה וזה סופי!! כל השאלות נענו וההתלבטויות נפתרו. עכשיו נשאר רק להתרגש ולהתכונן להרפתקה החדשה!
בשבת מגיעים לסעודות עוד זוג עם ילדים וכיף גדול לנו ולילדים! ובמוצ"ש מתחיל המירוץ לקראת המסע באפריקה… המון קניות, אריזות והכנות…
אודות חו''ל כשר
אודות חו''ל כשר
