אירופה חגי תשרי תשע''ח
חלק שני - קרואטיה
בקיצור:
נשארו לכם שאלות? רוצים להגיב? כתבו לי כאן!
אחרי שבוע מוצלח וכייפי בבודפשט קמנו ביום ראשון לבוקר גשום וקר. מזג האוויר לא העיב עלינו כי תכנית היום היא מעבר מהונגריה לקרואטיה, נסיעה של כמה שעות ברכב. ההתלבטות היחידה הייתה האם לעבור בדרך באגם קביצ'וס טו (Kavicsos-tó) או לוותר עליו בשל תנאי המזג והעובדה שהוא מאריך את הדרך בחצי שעה.
לשמחתי נשארתי נחושה לבקר באגם שרק תמונה שלו ראיתי ושום מידע נוסף לא מצאתי עליו…
וכך לאחר שארזנו את עצמינו לתוך מונית אל חברת ההשכרה וממנה שוב עברנו עם כל מיטלטלינו ליונדאי טוסון ששכרנו הגענו לאגם Kavicsos tó אגם יפיפה ובתוכו המון איים קטנים בהם גרים אנשים! אפילו משפחה אחת על אי קטנטן באמצע אגם…
על שפת האגם המון סירות קטנות ורעועות בהן עוברים המקומיים מאי לאי. כאמור מזג האוויר היה קפוא והרוח הכתה בנו חזק כ"כ עד שבקושי עמדנו ישר. אז רק התרשמנו והצטלמנו והמשכנו הלאה ללא השייט בין האיים עליו חלמתי – נצטרך לחזור לשם בקיץ…
אחרי הביקור באגם המשכנו ישירות בדרך היפה והציורית לקרואטיה,המעבר בגבול היה קליל ומהיר ולדרכונים שלנו נוספת החותמת של קרואטיה.
בקרואטיה רב הכבישים הם כבישי אגרה,לוקחים כרטיס בכניסה ומשלמים ביציאה. המטבע המקומי הוא קונה אך ניתן לשלם ביורו ולקבל עודף בקונה, התברר שלשלם על כבישי אגרה ביורו ולקבל עודף בקונה זאת הדרך הזולה ביותר לפרוט קונות. למעשה מקבלים עודף בגובה השער בדיוק ללא עמלה בכלל.
אחרי יום שלם בדרכים הגענו לקראת ערב לבית שלנו באוגולין ונעתקה נשימתנו! הבית הוא וילה פרטית מדהימה ממש על שפת אגם ענק ויפיפה! פיליפ ואנה המארחים חיכינו לנו בפתח ואנחנו מיד הודענו להם שאנחנו רוצים לעבור לגור פה…
נכנסנו לבית שעוצב בצורה מדהימה כך שמכל חלון נוכל ליהנות מהנוף לאגם, אנה פינקה את הילדים בחוברת צביעה וצבעים, הם מיד שקעו ביצירה ואנחנו ניצלנו את השקט לפרוק מזוודות ולהתמקם.
בקרואטיה קשה להשיג אוכל כשר ולכן הצטיידנו בבודפשט ב-10 ק"ג עופות, שמן ולחמניות טריות. מיד כשהגענו לאוגולין נכנסנו לסופר המקומי וקנינו פירות ,ירקות וביצים,כל זה בנוסף לתבלינים והכלים שהבאנו מהבית סיפקו לנו אפשרות להכנת ארוחות פאר מגוונות ומזינות.
בבוקר יום שני התעוררנו לנוף המדהים אל האגם,התלבשנו בזריזות ורצנו ליהנות מהטבע. הילדים השתעשעו בריצה על הדשא מסביב לאגם וזריקת אקליפטוסים למים ואפילו לא רצו לבוא לאכול.
אחרי ארוחת הבוקר יצאנו לטיול הראשון בקרואטיה, מפלי פליטביצה! (Plitvička jezera) הדרך מאוגולין לפליטביצה אורכת שעה ו20 דק' אבל היא כ"כ יפה וציורית שלא הרגשנו שכבר הגענו…
שמורת פליטביצה היא שמורת טבע נדירה ביופייה הכוללת 16 אגמים בגבהים שונים ועשרות מפלים שזורמים מאגם לאגם.
בשמורה מספר מסלולי הליכה אפשריים והטיול בשמורה אורך בין 3 ל-6 שעות.
אין מסלול מתאים להליכה עם עגלה ולכן בחרנו במסלול B מכניסה מספר 2 – מסלול קצר וקל שיתאים להליכה עם בת שנה וחצי.
המסלול מתחיל בהליכה קצרה בתוך חורשה נעימה עד תחנת האוטובוס שלוקח אותנו ללמעלה,שם אנחנו מתחילים לצעוד,בתחילה עולים גבוה ככל האפשר כדי לראות את הפלא המדהים של כל האגמים והמפלים מלמעלה ואז יורדים עד האגמים עצמם והולכים על האגמים ובין המפלים על גשרי עץ צרים ללא מעקה. הכי קרוב לטבע. חוויה מדהימה ויופי עוצר נשימה!
המסלול ארך לנו 3 שעות בהן רב הזמן הילדים נהנו ורצו (וגם היוו אטרקציה מרכזית לתיירים שצילמו אותם יותר מאשר את השמורה בה טיילו…) לקראת הסוף הקטנים התעייפו ורצו "על הידיים". קבוצת סיניות חביבות שחסה על כוחותינו חטפה לנו את הקטנה ואימצה אותה בחום עד סוף המסלול. הקטנה נהנתה מהחוויה ושיתפה איתן פעולה…
המסלול מסתיים בשייט נחמד שמוביל אותנו לתחנת ההתחלה ממנה חזרנו בהליכה קצרה לרכב.
יצאנו מהפארק בשעה מוקדמת מספיק בשביל ליהנות מהנופים בנסיעה חזור והם היו מרהיבים ביופיים במיוחד באור השקיעה.
כשהגענו הביתה ארגנו מיד את הילדים לשינה ושלחנו אותם למיטה. הקטן בכישרון רב דרך על מנורת לילה מזכוכית שהתנפצה וחדרה עמוק לכף רגלו. אין טוב בלי רע ואין טיול בלי בית חולים. כל פעם מחדש הלחץ הוא איפה נמצא בית חולים מקצועי בעיירה הנידחת בה אנו נמצאים, אבל מסתבר שבאירופה יש רפואה מקצועית גם בעיירות נידחות. תוך כדי עצירת הדם בעזרת גרביון (ברגעי הלחץ שכחתי שיש בדירה ערכת עזרה ראשונה) התקשרנו לפיליפ (בעל הדירה) והוא ואמו הגיעו מיד ולקחו את הקטן ואביו לבית החולים שנמצא רק במרחק 8 דקות נסיעה מהבית! אני נשארתי בבית נסערת לשמור על הבנות ולהשכיב אותן, לאחר כשעתיים חזרה החבורה, הקטן חבוש ומסומם מזריקת הרדמה, תוך כדי שבכה שלא רוצה לישון הוא כבר נרדם… פיליפ ואנה ניקו את הזכוכיות בחדר ופרשו לנו מצעים בחדר אחר כדי שלא נצטרך להמשיך להשתמש בחדר בו התנפצה המנורה.
בבוקר המחרת קמנו בלי תכנית, לא ידענו מה יהיה המצב של הקטן והאם נוכל לטייל,גם מצב הרוח היה ירוד לאחר המקרה והתחלנו את הבוקר ללא ציפיות. התארגנו לאט ויצאנו מהבית רק ב12 בצהריים. תחזית מזג האוויר בקרואטיה צפתה גשם ולכן החלטנו לנסוע למערת הנטיפים המפורסמת פוסטוינה (Postojna) בסלובניה.
התחלנו בנסיעה לסלובניה אבל טעות קטנה במחלף מסובך הובילה אותנו לתצפית נסתרת ומדהימה על נמל רייקה. ליד התצפית הייתה גם גינת שעשועים קטנה, מזג האוויר היה חמים ונעים ובילינו בנעימים.
כשהרגשנו שמיצינו השעה הייתה 13:30, הסיור האחרון במערת הנטיפים יוצא בשעה 15:00 והדרך אורכת שעה וחצי. החלטנו לנסות את מזלנו והמשכנו לסלובניה. הגענו בדיוק בזמן למסלול האחרון ונכנסנו למערה. את הסיור מתחילים ברכבת פתוחה שנוסעת בין הנטיפים,יש הסבר בעברית וגם הקטנים נהנו להקשיב (או יותר נכון – נהנו לשחק עם המכשיר…) לאחר מכן יורדים מהרכבת והולכים במסלול של שעה בתוך המערה. ניתן לטייל עם עגלה והקטן הפצוע ישב בעגלה יחד עם הקטנה,במערה יש עליות וירידות תלולות אז היה כבד ומלחיץ אבל הצלחנו לטייל וליהנות. המערה מדהימה ואין מילים לתאר את יצירת הבורא הנפלאה הזאת!
הסיור מסתיים בנסיעה נוספת ברכבת,מחוץ למערה גנים יפים,נהר, מפל וחנויות מזכרות חמודות מאד.
אחרי מערת הנטיפים עברנו גם בטירת פרדיאמה (Predjama Castle) מצודה שבנויה בתוך קצה צוק,מחזה מרשים מאד!
בסופו של דבר היה יום נפלא, מזג האוויר היה נעים מאד ולמרות היציאה המאוחרת הספקנו הרבה!
בוקר יום רביעי,ערב חג שמחת תורה.
סיימנו לארוז ויצאנו להיפרד מהאגם המדהים. על שפת האגם יש גינת שעשועים נחמדה על הדשא,בילינו שם שעה, נפרדנו מאנה ופיליפ ויצאנו לכיוון זאגרב לחגוג את שמחת תורה בקהילה היהודית.
הגענו ישירות לקניון ארנה בכניסה לזאגרב ועשינו קצת שופינג… אח"כ המשכנו לדירה מקסימה במיקום מרכזי שהזמנו מראש.
בישלנו בזריזות והתארגנו ובכניסת החג צעדנו לבית הכנסת לפי המפה שדאגנו לבדוק ולסמן מראש. אבל לא הצלחנו למצוא את בית הכנסת ומקומיים ששאלנו הובילו אותנו כל אחד למקום אחר. בסופו של דבר משפחה דתית שעמדה בפתח בית הכנסת זיהתה אותנו כמחפשים וקראה לנו. בית הכנסת של הקהילה נמצא בקומה שנייה של בנין מגורים ולמרות זהותנו החרדית למהדרין והעברית השוטפת שאנו מדברים הכניסה לבניין ניתנת רק לאחר תחקור קצר של השומר. בבית הכנסת פגשנו את הרב פיני זקלס שליח חב"ד של קרואטיה שבית הכנסת שלו כרגע בשיפוצים,הוא הנעים לנו בשיחה מעניינת ואפילו הזמין אותנו לסעוד בביתו, האוכל המתחמם על הפלטה בדירתנו אילץ אותנו לוותר על ההזמנה הנדיבה. הדרך הביתה הייתה קלה ומהירה והסעודה טעימה ונעימה.
למחרת בבוקר שוב צעדנו לבית הכנסת, הפעם מצאנו את הבניין בקלות, ונהנינו לשוחח עם הרב וילדיו לאחר התפילה.
במוצאי החג כמו בכל בתי ישראל התחלתי מיד לעשות כביסות וארזנו הכל לקראת המעבר לסלובניה.
בבוקר יום שישי יצאנו בזריזות ללובליאנה בירת סלובניה. התחלנו בטירת לובליאנה המשקיפה על כל העיר ואחר כך ירדנו למרכז העיר, חנינו הכי קרוב שאפשר לכנסיה הורודה ומשם טיילנו ברגל בשוק האוכל של יום שישי,בשוק המזכרות,בכיכר ועל שפת הנהר.
מקום יפיפה עם אווירה מדהימה.
כבר צהריים ועוד מעט נכנסת שבת, ערכנו קניה בסופר מקומי,דג סלמון והרבה ירקות ופירות ומיהרנו לדירה המקסימה שהזמנו על שפת אגם בלד. דירה נקייה ומטופחת עם חצר קטנה בה צומחות פטריות. בישלנו בזריזות והתארגנו לשבת של מנוחה.
בשבת יצאנו לטייל באגם בלד,האגם במרחק 5 דקות הליכה מהבית אבל עם בת השנה וחצי והקטן הצולע מהפציעה הלכנו רבע שעה. האגם יפיפה והיה נחמד מאד להקיף אותו, אחרי שישבנו על שפת האגם כדי שהילדים ינוחו התחלנו לחזור לכיוון הבית, כאן כבר לילדים לא היה כוח לחזור ולנו לא הייתה אפשרות להרים אותם מכיוון שאין עירוב. לבן ה3 וחצי הבטחנו פרס אם ילך יפה עד הבית וזה עבד. אבל הקטנה לא רצתה להמשיך בשום אופן, אחרי שכנועים ואלתורים רבים הצלחנו לגרום לה ללכת כמעט עד הבית. במרחק של דקה מהבית היא התייאשה לחלוטין ולא הסכימה לזוז עוד פסיעה. למזלנו אנדרי, בעל הבית שלנו יצא מביתו לרוץ על שפת האגם, ולמרות שלא הבין למה אנחנו לא יכולים להרים את הקטנה הוא לקח אותה בשמחה עד הבית.
את שעות אחה"צ בילינו בחצר הקטנה והמקסימה ובמוצאי שבת לאחר השכבת הילדים בישלנו ליום המחרת וארזנו לקראת המעבר לאוסטריה.
בואו לטייל איתנו בזמן אמת!
יעניין אותך גם:
יעניין אותך גם:
איך מתכננים טיול?
יעניין אותך גם:
