האף האינדיאני הוא טיול חובה באגם אטיטלן, אם היינו מגיעים לזמן קצר מן הסתם היינו עושים אותו מיד, אבל כשהגענו לשבועיים, זמן שנחשב ארוך בשבילינו, הרגשנו שיש לנו זמן והטיול נדחה ונדחה.. לא סתם הוא נדחה, את הטיול לאף האינדיאני מתחילים ב4 לפנות בוקר בטיפוס בחושך ובקור, זה היה נראה לנו מסובך מידי ולכן דחינו אותו. כשהבנתי שנגמרים לנו השבועיים בסן פדרו ועוד לא עשינו את הטרק הזה רציתי פשוט להאריך את השהות בשביל שאוכל להמשיך לדחות את הטיול שכ"כ פחדתי לעשות 🙂 אבל ישראל הזכיר לי שאין טעם לדחות, הרי בסוף נעשה את זה וככה קבענו עם מדריך מומלץ מטעם חב"ד שיבוא איתנו ברכב שלנו ויטפס איתנו את ההר.

ב3 וחצי לפנות בוקר אנחנו מעירים את הילדים, מלבישים אותם חם ויוצאים לדרך, הילדים בהתרגשות שיא מהעובדה שהם ערים ומטיילים בחוץ באמצע הלילה… יהונתן, שלא מוכן אף פעם ללבוש מעיל חם אומר ליעל "עולים על הר גבוה גבוה לראות משם את השמש זורחת, אמא אומרת שיורד שם שלג, אבל זה רק כדי להלחיץ אותנו, לא באמת…"

אנחנו חונים למרגלות ההר בחצר של ידידים של המדריך ומתחילים לצעוד בחושך מצרים! עם פנסים ולא רואים ממטר! למרות שאנחנו עם ילדים ממש קטנים וקר אנחנו מטפסים מהר! יחסית לקבוצות אחרות ולכן מגיעים לפסגת ההר לפני הזריחה. המדריכים מדליקים מדורה ומכינים לנו תה חם. בינתיים מגיעות עוד קבוצות מטיילים וכשהשמש מתחילה את המופע המרהיב של הזריחה היפיפיה על אגם אטיטלן כולנו עומדים חסרי נשימה מול היופי!