2021_02_09_14_45_IMG_2927

לטייל זה לחיות - שבוע 74

סן פדרו לה לגונה גואטמלה

מועדון החברים של חו"ל כשר!

הבית בסן פדרו

עלינו- משפחה חרדית מטיילת 

כל פרקי המסע

למעקב אחרי הטיולים בזמן אמת בווצאפ

למעקב אחרי הטיולים בזמן אמת באינסטגרם

הרשמו כמנוי לערוץ היוטיוב שלנו!

תרומה להחזקת האתר

 בפרק הקודם

 

5-11.2.21

את הרב יוסף גרמון הכרתי בווצאפ או בפייסבוק עוד לפני שהגענו לגואטמלה, באיזשהו שלב של המסע שלנו הודיע לי שבכל מה שנצטרך באמריקה הלטינית הוא יוכל לעזור לנו…

בשבת השניה שלנו בסן פדרו אנחנו מגיעים לבית חב"ד ומופתעים לגלות אותו שם, הרי שמרנו איתו על קשר בימים האחרונים והוא לא עדכן שהוא מגיע…

זכינו לחוות שבת מיוחדת ומרתקת במחיצתו, אישיות מעוררת השראה והערצה. רק בגילינו וכל כך הרבה ידע ועשייה!! הרב גרמון סיפר לנו שהוא הגיע לחלק מזון לנזקקים בסן פדרו, אורז שפותח במיוחד עבור ילדים שסובלים מתת תזונה ומכיל גם חלבון וויטמינים רבים ומחזיר אותם לאיזון ממש מהר. תושבי סן פדרו נחלקים לשניים, אלו שמגדלים בעצמם את המזון שלהם: ירקות, ביצים, תרנגולות ולכאורה נחשבים עניים כל חייהם אבל לא רעבים ללחם… ואלו שמתפרנסים מתיירות, הם לא עשירים אבל יש להם רכוש כמו רכב או סוס או סירה שמהם הם מרוויחים כסף לקנות אוכל. עכשיו בקורונה כשהעיר ריקה מתיירים דווקא ה"אמידים" נותרו ללא פת לחם ולהם בא הרב גרמון לדאוג.

שמחנו מאד לשמוע על החלוקה והודענו לו שכמובן נצטרף אליו. רותי גם קנתה 100 חבילות חטיפים לחלק לילדים בנוסף לאורז… 

Booking.com

החלוקה נקבעה לשעה מסוימת בבית חב"ד וההודעה הועברה לתושבי העיירה דרך אמצעי התקשורת שלהם אבל כשסיימנו לחלק בנקודת החלוקה נשארו כמה ארגזים של אורז אז עלינו כולנו על כמה טוקטוקים ונסענו לחלק אותם ברחבי העיירה לאנשים שאולי לא שמעו על החלוקה או לא יכלו להגיע אליה.

 

אגם אטיטלן מוקף בכפרים קטנים ואוטנטיים, אמרו לנו שחייבליטו הוא היפה ביותר ופנחצ'ל הוא הגדול ביותר אז נסענו לראות…

יצאנו כמובן בשייט, התחנה הראשונה חייבליטו.

אנחנו יורדים מהסירה לכפר קטן וכמעט שומם, הבית הראשון בכפר הוא מיני חנות מכולת קטנה עם מעט מאד מוצרים ומוכרת מאד נחמדה. אנחנו משוחחים איתה קצת בספרדית השבורה שלנו וממשיכים הלאה.

בהמשך הרחוב אנחנו פוגשים אישה זקנה בפתח הבית שלה ותמורת כמה קצאלס היא מוכנה שנצלם אותה ונצטלם איתה ועם האפרוחים שלה.

אנחנו ממשיכים לצעוד בכפר אחרי שתי ברווזות קשורות בחוט שברחו מאיזה חצר, פוגשים בדרך המון דמויות מרתקות ומקצועות שחשבנו שנכחדו מהעולם. בקצה הכפר יש מפלים יפים אבל כשאנחנו מגיעים למקום ממנו מתחילים לטפס אליהם אנחנו מבינים שהם די יבשים בעונה הזאת ולא מעניינים אז אנחנו מוותרים וחוזרים אל המזח לחכות לסירה שתיקח אותנו אל הכפר הבא.

אנחנו ממתינים לסירה בכפר השומם והשעה מתאחרת, לא נשאר הרבה זמן עד שנצטרך להוציא את הילדים מהגן ואם נחכה לסירת "אוטובוס" שעוצרת בכל כפר לא נספיק לטייל בפנחצ'ל. אז אנחנו לוקחים סירה פרטית שתמורת 200 קצאל (80 ש"ח) תיקח אותנו לפנחצ'ל, תמתין לנו שם בזמן שנטייל ותחזיר אותנו לסן פדרו (סיפור של כשעתיים) בפנחצ'ל אנחנו הולכים מיד לשוק הגדול והיפיפה ונהנים מהאווירה והצבעוניות, משם אנחנו עושים סיבוב קצר ברחובות העיר בדרך חזרה לסירה שתיקח אותנו לסן פדרו בזמן להוציא את הילדים מהגן.

האף האינדיאני הוא טיול חובה באגם אטיטלן, אם היינו מגיעים לזמן קצר מן הסתם היינו עושים אותו מיד, אבל כשהגענו לשבועיים, זמן שנחשב ארוך בשבילינו, הרגשנו שיש לנו זמן והטיול נדחה ונדחה.. לא סתם הוא נדחה, את הטיול לאף האינדיאני מתחילים ב4 לפנות בוקר בטיפוס בחושך ובקור, זה היה נראה לנו מסובך מידי ולכן דחינו אותו. כשהבנתי שנגמרים לנו השבועיים בסן פדרו ועוד לא עשינו את הטרק הזה רציתי פשוט להאריך את השהות בשביל שאוכל להמשיך לדחות את הטיול שכ"כ פחדתי לעשות 🙂 אבל ישראל הזכיר לי שאין טעם לדחות, הרי בסוף נעשה את זה וככה קבענו עם מדריך מומלץ מטעם חב"ד שיבוא איתנו ברכב שלנו ויטפס איתנו את ההר.

ב3 וחצי לפנות בוקר אנחנו מעירים את הילדים, מלבישים אותם חם ויוצאים לדרך, הילדים בהתרגשות שיא מהעובדה שהם ערים ומטיילים בחוץ באמצע הלילה… יהונתן, שלא מוכן אף פעם ללבוש מעיל חם אומר ליעל "עולים על הר גבוה גבוה לראות משם את השמש זורחת, אמא אומרת שיורד שם שלג, אבל זה רק כדי להלחיץ אותנו, לא באמת…"

אנחנו חונים למרגלות ההר בחצר של ידידים של המדריך ומתחילים לצעוד בחושך מצרים! עם פנסים ולא רואים ממטר! למרות שאנחנו עם ילדים ממש קטנים וקר אנחנו מטפסים מהר! יחסית לקבוצות אחרות ולכן מגיעים לפסגת ההר לפני הזריחה. המדריכים מדליקים מדורה ומכינים לנו תה חם. בינתיים מגיעות עוד קבוצות מטיילים וכשהשמש מתחילה את המופע המרהיב של הזריחה היפיפיה על אגם אטיטלן כולנו עומדים חסרי נשימה מול היופי!

גם הירידה מההר תלולה ולא קלה אבל לפחות עושים אותה באור יום… 

אנחנו חוזרים לבית של הידידים שם השארנו את הרכב, הם כמובן כבר ערים ומאפשרים לנו לעשות סיור בבית המעניין שלהם. הבית מחולק לחדרים שאין דלת מקשרת ביניהם אלא חצר מרכזית, למעבר מהמטבח לחדר צריך לעבור בחצר. הוא עשוי קירות בטון חשופים וגגות פח. הריהוט מועט ובסיסי ביותר ואין גז, חשמל ומים זורמים מלבד ברז אחד בחצר הבית. יש יש שירותים עם אסלה רגילה אבל כדי להוריד את המים אין טעם ללחוץ על הלחצן.. צריך למלא דליים מהכיור המלא בחצר ולשפוך לאסלה… לבשל לא מבשלים על כירת גז או חשמל אלא על מדורה שדלוקה במטבח ומפיצה עשן לכל הבית…

אנחנו חוזרים מהאף האינדאיני ב8 בבוקר והילדים לא מוותרים, רצים לגן. 

מלבד הדירה שבה התארחנו יש לאברימי, שליח חב"ד בסן פדרו גם מתחם דירות אירוח עם חצר יפיפיה ובריכה על האגם ממש והגננות מחליטות על יום כיף בבריכה ומזמינות אותי שאעזור להן לשמור על הילדים במים..

גם שני ורותי באות איתי ליום כיף שמסתיים כמו ברוב הימים עם ארוחת צהריים מהמסעדה הבשרית של חב"ד.

Booking.com

היום האחרון שלנו בסן פדרו הוא יום לפני יום ההולדת של יעל בר"ח אדר, אז ביום האחרון בגן חוגגים לה יומולדת ומסיבת פרידה בגן, ובבוקר האחרון לפני שאנחנו יוצאים לדרך אנחנו אוכלים ארוחת בוקר מפנקת עם כל הקינוחים והמתוקים שיש לבית הקפה המעולה בסן פדרו להציע וחוגגים יומולדת ליעלי ופרידה מהמקום המושלם הזה!! עוד נחזור!!

אודות חו''ל כשר

אודות חו''ל כשר

Booking.com

בואו לטייל איתנו בזמן אמת!

Booking.com

בואו לטייל איתנו בזמן אמת!

Booking.com