לטייל זה לחיות - שבוע 76
גואטמלה סיטי
19.2-1.3.21
אחרי היום הארוך והמתיש כשאנחנו מגיעים עייפים ושבורים – (בעיקר ישראל ורותי אחרי הטרק לאקטננגו) לבית שהזמנו בגואטמלה סיטי, ישראל מוציא את ארגז המטבח שלנו להעלות לדירה – 3 קומות בלי מעלית! והוא מתהפך ונשבר….
היום המתסכל הזה נגמר כשאנחנו מגיעים לדירה והיא נוחה ומאובזרת, יש ארוחת ערב מוכנה וכולם מתקלחים, אוכלים, נחים ונרגעים. זה יום חמישי אז לישראל ורותי יש את כל השישי שבת לנוח מהמסע המפרך ולרפא את הגוף.
ביום ראשון בערב, אור לי' אדר – יום ההולדת של יהונתן הוא לא מוותר על חגיגה כמו של יעל גם בבית חב"ד באנטיגואה המרוחק שעה נסיעה מאתנו והשומם לחלוטין ממטיילים וילדים…
מה לא נעשה כדי לשמח את הילדון? נסענו לאנטיגואה…
כמו ביום ההולדת של יעל לפני עשרה ימים, גם הפעם דריה מכינה עוגת שוקולד עם נרות ואנחנו שרים לו, מרימים אותו על הכיסא, הוא מקבל המון צומי מסבתא דריה ואנחנו חוזרים שעה נסיעה הביתה בשעת ערב חשוכה ומאוחרת…
ולמרות ההשקעה בחגיגת יומולדת במרחק שעה נסיעה לכל צד כמובן שלא ויתרנו על חגיגת יומולדת גם בבית וכבר ב7 בבוקר כשהוא התעורר חיכתה עוגת יומולדת עמוסת שוקולד וסוכריות על השולחן…
יום ההולדת של יהונתן בי' אדר, מה שאומר שעוד רגע פורים ואין לנו עדיין תחפושות (מלבד התחפושת של שני שדאגתי חודשים מראש שתגיע מהארץ…) אז אחרי חגיגת יום ההולדת בבוקר יצאנו לחפש תחפושות. שאלנו את בעלת הדירה והיא נתנה לנו שם של חנות… טוב שגם לגויים יש חג עם תחפושות ככה אפשר למצוא מוצרים כאלה בכל מקום…
הגענו לחנות עם מבחר גדול ויפה ויהונתן תכנן לקנות חייל או שוטר, כמו כל ילד בגילו כשפתאום מצאנו תחפושת של משה רבינו!! ככה באמצע גואטמלה עם כיתוב בעברית!!
מההתרגשות של כזאת תחפושת בגואטמלה הוא הסכים לוותר על השוטר\חייל ולקחת כזאת תחפושת…
ליעל לקחנו חצאית טוטו וכנפיים של פרפר בדיוק כמו שהיא רצתה ורק לרותי לא מצאנו כלום אז היא החליטה להתחפש לשליחה של פיצה דומינו עם בגדים שיש כבר בבית…
מחנות התחפושת המשכנו לקניון לחפש חולצה מתאימה לתחפושת של יעל אבל לא מצאנו כלום.
מהקניון המשכנו לפרייסמארט, הרשת הגדולה המחליפה לוולמרט בסנטרל אמריקה. בכל ארה"ב ומקסיקו היינו עושים קניות בוולמרט, ומגואטמלה נגמרו הסניפים של וולמארט אז התחליף הוא פרייסמארט שהוא יותר בסגנון קוסטקו, קנייה בסיטונאות. הכל מגיע באריזות גדולות וזה מתאים לנו לרוב המצרכים כמו חד"פ, ביצים, מים וכו. וזה גם הסופר הלא כשר היחיד שמחזיק מוצרים כשרים בכל סנטרל אמריקה.
את היום הבא העברנו בבית כשרק יעלי יצאה לבד עם ישראל לחפש חולצה מתאימה לתחפושת שלה. אחרי הרבה התרוצצויות הם חזרו עם חולצה מתאימה, 2 שמלות חדשות והרבה אושר על יום כיף עם אבא…
שני הפילה את המוצץ שלה ממרפסת הבית שלנו בקומה השלישית על גגון החצר של הקומה הראשונה, ישראל ירד לבקש את המוצץ והופתע מאד לגלות בפתח הבית מזוזה!!! כשבעל הבית, גבר מבוגר פתח את הדלת הוא שאל אותו מיד מה פשר המזוזה והאם הוא יהודי, הוא ענה שהוא לא יהודי אבל מאד אוהב יהודים ואת ישראל והראה לישראל איך כל הבית שלו מלא חנוכיות, חמסות ומוצרי יודאיקה.
רגע לפני פורים יש לכולם תחפושות מושלמות ב"ה ואני מספיקה לצלם אותם כתה תמונות מקצועיות מתחת לבית…
רותי מחופשת לשליחה של פיצת דומינו עם הבגד ים הצנוע שלה, הקורקינט של יהונתן, הלוגו שהדפסנו לה ומגש פיצה שישראל היה צריך ממש להתחנן למוכרת כדי לקנות מגש ללא פיצה…
יהונתן הצדיק מחופש למשה רבינו, כ"כ מרגש לראות אותו ככה בגואטמלה.
יעלי הפרפרית המהממת וההחלטית, מהרגע הראשון ידעה בדיוק מה ואיך היא רוצה.
ושני – תות מתוק, באותה תחפושת שבה התחפשה רותי לפני 11 שנים וגם יהונתן ויעל… מסורת זאת מסורת!
בליל פורים אנחנו נוסעים לשמוע קריאת מגילה בבית חב"ד בגואטמלה סיטי. בית חב"ד בעיר הוא מקומי, לתושבי המקום שכולם אנשים מבוגרים מאד ולמעט אנשי עסקים שמגיעים לעיר. הוא לא בית חב"ד למטיילים ולכן אנחנו המשפחה היחידה עם ילדים קטנים מלבד משפחת הרב, אחרי קריאת מגילה מוגשת ארוחת ערב נחמדה אבל ממש לא סעודה פורים ובטח לא משתה, לא היה אלכוהול בכלל. אפילו לא בירה! שזה מפליא אותנו מאד כי חב"ד חזקים בשתיה גם בהתוועדיות בימי חול…
בבוקר פורים שהוא יום שישי קוראים בבית חב"ד מגילה מוקדם בבוקר, אחריה ארוחת בוקר קלילה ואז יוצאים לתהלוכה עם משאית עליה מוקרן סיפור פורים בסרטון קומיקס ועוצרים בשכונות בהן גרים יהודים, יש הופעה של ליצן ומכינים אוזני המן… אנחנו מלווים את התהלוכה רק לשכונה הראשונה ואחריה חוזרים הביתה לסעודת פורים אמיתית ולהתארגן לשבת.
אווירת פורים בחב"ד גואטמלה סיטי היתה אנמית ושקטה לעומת הציפיות שלנו ואיך שאנחנו מכירים חגיגות פורים, לכן כשהגענו הביתה לסעודת פורים שלנו דאגנו להשלים את כל האווירה החסרה עם האוכל הטוב, המון מוזיקה, שטויות וצחוקים וריקודים. בסופו של דבר זה היה פורים יפיפה!
דריה השליחה מבית חב"ד אנטיגואה התאכזבה מאד שלא הגענו לחגוג אצלם את חג הפורים ולכן הזמינה אותנו לחגוג מסיבת פורים לילדים ביום ראשון בצהריים. היא הבטיחה שיהיו עוד הרבה ילדים ושווה לבוא.
במקביל הזמין אותנו הרב יוסף גרמון להצטרף לחלוקת מזון ליד אנטיגואה וזה לכשעצמו הצדיק את הנסיעה..
אנחנו מגיעים באיחור ומצטרפים אל הרב והמתנדבים באמצע החלוקה.
מהחלוקה אנחנו ממשיכים לבית חב"ד ושם מתברר שלא באמת יהיו הרבה ילדים במסיבה ובכל זאת יש עוד זמן עד המסיבה אז אני מבקשת מהרב גרמון לקחת אותנו למקום מרתק שקרוב מאד לבית חב"ד. מקום שהוא סיפר לנו עליו ורציתי לראות בליווי שלו, ולשמוע ממנו שוב את הסיפור המדהים במקום!
בקרבת בית חב"ד באנטיגואה יש כנסייה שנאלצו היהודים שגרו באנטיגואה לבנות בתקופת האינקוויזיציה (הספרדים כבשו את אמריקה הלטינית והיו מקומות שגם בה שלטה האינקוויזיציה) אותם יהודים אנוסים בנו את הכנסייה עם מוטיבים יהודיים והשתמשו בה כבית כנסת. בכניסה עד היום אפשר לראות את סימן המזוזה שהייתה, ניתן לראות בפנים את הפיתוחים וסמלי לוחות הברית ומגן דוד. עד היום התפילה המרכזית בכנסייה הזאת היא בשבת ולא ביום ראשון, והכמרים נכנסים ומניחים יד על המקום בו הייתה המזוזה, וממלמלים מתווך מסורת בלי לדעת מה הם אומרים " תעב תתעבנו, שקץ תשקצנו כי חרם הוא" נכדם של אחד האנוסים גם סיפר לרב כי עד היום הם אוכלים את העוף בתוך החלה, ככה הם הסתירו את סעודת השבת שלהם, כי בתקופה ההיא מי שאכל עוף בליל שבת בטוח היה יהודי. וגם את היין היו מסתירים…
את כל הסיפור הזה אנחנו שומעים מהרב גרמון מחוץ לכנסייה, למרות שנבנתה ע"י יהודים אנוסים היא עדיין כנסיה ואסור להיכנס אליה אבל אפשר להציץ מהפתח ולראות את הפלא!
בינתיים בבית חב"ד ב"ה מתחילה להתקדם מסיבת הפורים לילדים… כשאנחנו חוזרים המקום מקושט ובר אוכל מתחיל להתהוות… בסוף גם מגיעים כמה ילדים ואחת המטיילות, גננת בעברה מעבירה להם שיעור על סיפור הפורים. הם גם צובעים ציורים של דמויות חנוכה ומשחקים ולמרות שהיא עדיין מסיבה שקטה כמו בכל מקום בגואטמלה… כולם נהנים…
אודות חו''ל כשר
אודות חו''ל כשר
