לטייל זה לחיות - שבוע 72
ממקסיקו לגואטמלה
24-28.1.2021
ביום ראשון סופסוף האייפון חוזר מתיקון! אנחנו מנצלים את היום האחרון בפלאיה לבילוי בבריכה והכנת אוכל לדרך הארוכה שמחכה לנו מפלאיה דל כרמן מקסיקו לסן פדרו גואטמלה.
הדרך ארוכה מאד כי בליז עדיין סגורה יבשתית ולכן במקום לחצות את הגבול בקלות אנחנו צריכים לחזור אחורה עד סן קריסטובל ומשם לחצות את הגבול.
בשני בבוקר אנחנו קמים לבית לא ארוז, בלי תכנית או בית בו נישן בלילה. רק דבר אחד ברור: יוצאים ב12 בצהריים ונוסעים עד הערב. איפה שנגיע נישן…
ב11 בבוקר כשאנחנו באמצע ארוחת בוקר וכלום עוד לא ארוז ואפילו לא לבושים דפיקות בדלת שעלינו לפנות את הדירה! אנחנו זכרנו שצריך לפנות ב12…
תוך 10 דקות אורזים הכל, מתלבשים ויוצאים לדרך!! כמתוכנן אנחנו נוסעים ונוסעים עם עצירה אחת לשירותים וארוחת צהריים ואחרי 8 שעות נסיעה מגיעים לעיר סיאודד דל כרמן. עוצרים לחלץ עצמות מהנסיעה בגינה נחמדה וממשיכים לדירה שהזמנו בבוקינג באותו רגע.
הדירה גדולה ומרווחת עם בריכה גדולה בחצר ואנחנו קצת מצטערים שבאנו רק ללילה אחד… מיד אחרי ארוחת ערב השעה כבר מאוחרת ואנחנו הולכים לישון אבל למחרת בבוקר אנחנו מחליטים לא למהר, מבלים קודם בבריכה, מתארגנים בלי לחץ, אוכלים ורק אז יוצאים שוב לדרך הארוכה….
בסופו של יום ארוך אנחנו מגיעים לבית מבודד מאד ליד סן קריסטובל. בחרנו דווקא בו מכל הבתים כי הוא הופיע היחיד עם מזגן. אבל כשאנחנו מגיעים אנחנו מבינים שהוא בכלל לא עובד! בלילה דווקא נעים ואנחנו חושבים שזה לא נורא, מילא מחר על הבוקר אנחנו יוצאים שוב לדרך….
אלא שבבוקר ישראל רק נוסע למכולת ומגלה שהבלמים נשחקו לחלוטין בנסיעה הקשוחה הזאת. הוא הולך להחליף בלמים ומסתבר שזה סיפור של שעות ארוכות וכבר לא נספיק לצאת היום…
אנחנו מאריכים את הדירה ללילה נוסף. ישראל נשאר במוסך לשעות ארוכות בלי אוכל בזמן שאני עם הילדים בבית הלוהט מחום בלי מזגן…
הבית מבודד מאד ומוקף חצר ענקית וערסלים, הילדים משחקים בחוץ ואני מגלה ששני הצמיחה שן ראשונה!!
סופסוף הגיע היום הגדול לו ציפינו כל כך!!! היום עוברים את הגבול לגואטמלה!!! הרכב מצויד בבלמים חדשים ואחרי טיפול מוכן לנסיעה (עוד לא היה לנו מושג כמה חשוב היה להחליף את הבלמים!) כולנו ארוזים מוכנים ונרגשים יוצאים לדרך! עוברים את סן קריסטובל ומיד נכנסים לירידות תלולות שהן רק פרומו קטן למה שמחכה לנו בגואטמלה…
בשעת צהריים מוקדמת אנחנו מגיעים לגבול. בצד של מקסיקו אנחנו משחררים את הרכב, את 500 הדולרים ששילמנו בכניסה למקסיקו עבור הרכב הפקידים טוענים שיחזירו דרך כרטיס האשראי ואנחנו נאלצים להאמין להם למרות שזה קשה… (הכסף אכן חזר!!! אחרי כמה ימים) מחתימים בדרכונים יציאה ממקסיקו וממשיכים לכניסה לגואטמלה.
אחרי מעבר הגבול מארה"ב למקסיקו ואיך שהוא הסתבך אנחנו מגיעים לגבול קצת חרדים ובעיקר לחוצים לשים לב טוב לכל הפרטים, לא לפספס שום דבר ולסיים את המעבר כמה שיותר מהר ובקלות.
אנחנו נדהמים לגלות שמעבר הגבול היבשתי בין מקסיקו לגואטמלה הוא מה שמכנים "שכונה"… שוק תוסס מ2 צידי הגבול ובקושי שמים לב לגדר קטנה שמפרידה באמצע…
רגלית אפשר לעבור חופשי הלוך חזור וגם עם הרכב זה לא באמת סיפור אם רוצים רק לעבור ולא מחפשים לעשות את זה חוקי עם מסמכים והכל…
אנחנו עוברים את הגדר הקטנה ומיד מתנפל עלינו חלפן ומציע לפרוט את הפסו המקסיקני לקצאלים גואטמלים.
אנחנו מחנים את הרכב ונכנסים למשרד הראשון ומציגים את הדרכונים שלנו לחתימה. עוד לא שמעו כאן על קורונה כנראה כי אף אחד לא שם מסיכה ולא מבקש בדיקת קורונה (שנדרשת עפ"י החוק..)
כל הסיפור הזה אורך כמה שניות ואז עוברים למשרד השני להסדיר את מעמד הרכב בגואטמלה. זה כבר לוקח קצת יותר זמן אבל במקום לפשפש לנו בחפצים כמו שעושים למכונית אחרת לידינו השוטר מתעניין בסיפור שלנו ובילדים ואח"כ משחרר אותנו…
אומנם עדיין צהריים אבל הדרך עד הבית שהזמנו בסן פדרו ארוכה (ומפותלת!) אז למרות הרעב אנחנו לא מתעכבים לארוחת צהריים ואוכלים אותה ברכב תוך כדי נסיעה.
הדרך מרתקת מאד!! האנשים בגואטמלה מאד אותנטיים ולבושים בלבוש המסורתי. כבר אחרי דקה נסיעה אנחנו מצהירים על אהבתינו למדינה המדהימה הזאת!
הדרך גם קשה מאד מאד! תלולה ומפותלת ולמרות שעברנו המון דרכים קשות ומפותלות בהודו ובנורווגיה ובעוד מסעות שלנו הדרך הזאת הייתה לי הקשה ביותר!!
אודות חו''ל כשר
אודות חו''ל כשר
