טיול בלונדון ופריז

הטיסה ללונדון הייתה ארוכה, מציקה ומשעממת. ברגע שהמטוס המריא פתאום קלטתי שבכל הטיסות הילדים מהווים לי תעסוקה ובלעדיהם כשלא הבאתי שום דבר להתעסק בו אני משועממת ממש. היה גם חם ומעייף ומי יכול להירדם במוצ"ש?

אבל הידיעה שבסוף זה נגמר ונהיה בלונדון!!! עודדה אותנו. 

נחתנו בלונדון והקור לא היה מקפיא ומחריד כמו שהזהירו אותנו, סה"כ 11 מעלות וטפטוף קל.

כישראלית צברית נהגתי על פי שיטת ה"סמוך" המפורסמת ולא דאגתי מראש להסעה מהשדה, סמכתי על זה שנפגוש ישראלים ונחלוק איתם הסעה או מונית. חוק מרפי- לא פגשנו באף אחד מהם, בחברת המוניות רצו 85 פאונד ונהג פיראטי פקיסטני שחיכה בחוץ הציע לנו הסעה ב70 פאונד. הפקיסטני (שחששתי ממנו מאד) התגלה כאיש נחמד ושוחח איתנו כל הנסיעה על טיולים בעולם ובעיות כשרות של ערבים (מסתבר שזה לא רק בשר חלאל…)

השעה הייתה 1 בלילה כשהגענו למרכז לונדון. הכבישים היו פקוקים, החנויות פתוחות והמוני אנשים ברחובות, הנהג הסביר לנו שכך זה בסופי שבוע ובעוד שעתיים הכבישים יהיו פקוקים עוד יותר כשכולם יתחילו לחזור לבתיהם אחרי הבילוי.

הגענו לסטמפורד היל שם גרים המארחים הנחמדים שלנו, ולאחר שיחה וארוחת ערב קלילה הלכנו לישון.

יום ראשון י"ב שבט:

ביום ראשון בבוקר התעוררנו ב7, התארגנו בזריזות ויצאנו אל מאפיית גרודזינסקי, המאפייה כשרה גדולה ונקיה, מיד נפתח לנו התיאבון, קנינו סנדוויצ'ים וקפה לארוחת בוקר ומאפים להמשך היום ויצאנו לכיוון תחנת המטרו SEVEN SISTERS.

בדרך קנינו במכולת כרטיסי אויסטר והטענו אותם ב8 פאונד בכל כרטיס.

ירדנו בתחנת גרין פארק ומשם חצינו את הפארק לארמון בקינגהם, השעה עוד לא 10 בבוקר וכבר המוני אנשים מחכים מחוץ לארמון. אבל מה שיותר הפתיע זה השקט ששרר שם למרות אלפי התיירים שגדשו את האזור.

חיכינו יחד עם כולם במשך שעה ארוכה בשקט מופתי (הרגליים כבר קפאו אבל לא זזים!) עד שהתחיל טקס החלפת המשמרות. היה נחמד למרות שציפיתי לטקס מרשים יותר ולתלבושת האדומה המפורסמת (מסתבר שיש תלבושת אדומה בקיץ ותלבושת אפורה בחורף).