לטייל זה לחיות - שבוע 86
JUNGLA DEL JAGUAR
2-8.5.2021
בראשון בבוקר אנחנו יוצאים מחאקו עם אוכל מוכן ופיתות טריות קפואות ונוסעים לעיירה סיירפה (SIERPE). בדרך ישראל לא מצליח לשתוק ואני לא מצליחה לדבר, כל אחד מתמודד בדרכו עם האסון הנוראי במירון וכולנו בוכים כל הדרך, גם השמיים בוכים איתנו.
שעתיים וחצי אח"כ אנחנו בסיירפה, פורקים מהרכב 9 תיקים קטנים שאותם ניקח איתנו לג'ונגל, מחנים את הרכב ועולים על שייט לJUNGLA DEL JAGUAR.
השייט מהיר וקופצני מאד, במיוחד במפגש בין הנהר לים, ואורך כשעתיים. הודיעו לנו מראש שהשייט יעלה לנו לא פחות מ100 דולר, אבל בסוף גובים לנו רק 90 דולר.
אחרי כמה תחנות בהן הורידו נוסעים בדרק ביי, אנחנו מגיעים בצהריים לג'ונגל. ממבט ראשון אנחנו קצת מאוכזבים, המקום נראה יותר ככפר נופש עם דשא מטופח וכסאות שיזוף מפלסטיק לבן ופחות החוף והג'ונגל המבודדים שציפינו לראות.
בזמן שישראל עושה צ'ק אין הילדות כמובן מצאו מיד את הפאפי של בעלת המקום ורצו לשחק איתו, היא מצידה נתנה להן בובה שהייתה של הילדים שלה… שני פחדה מהבובה והעדיפה את הכלבלב האמיתי 🙂
החדר שלנו כולל מיטה זוגית, מיטת קומתיים שהתחתונה היא זוגית והעליונה יחיד, 3 מדפים וחלונות שמכוסים רק ברשתות, ללא חלונות זכוכית\תריסים או וילונות. וההפתעה הגדולה! למרות שידענו מראש שהשירותים והמקלחת משותפים לכל האורחים במקום, לא ידעתי שמדובר בשירותים אחד!! שנמצא באותו חדר עם המקלחת!
אחרי שפרקנו וריססנו טוב את כל החדר נגד חרקים אנחנו יוצאים למסלול הכי קצר מבין המסלולים המוצעים בג'ונגל. אמנם סביב בית ההארחה הקטן יש דשא מטופח אבל כל שאר האזור מצדדיו ומאחוריו הוא ג'ונגל אמיתי!
הגשם שמתחיל לרדת מיד כשאנחנו מתחילים לצעוד לא מרתיע אותנו, להיפך, הוא מקרר את האוויר החם וכך אפשר לטייל בלי להזיע ולהתייבש מהר מידי.
כשחוזרים מהטיול האוכל עדיין קפוא אז מנשנשים מציות וכשהוא מפשיר אוכלים פיתה עם טחינה וקציצות עוף. להפתעתינו האוכל היה אפילו טעים מאד ולא רק אכיל…
בזמן שאנחנו יושבים במרפסת וממתינים לאוכל שיפשיר פתאום יהונתן שם לב לקופים על העץ מולנו! שיירה של קופים קופצת בפראות מעץ לעץ! מופע פרטי מלהיב ומרגש רק בשבילינו!
בערב אנחנו יושבים בחוף וממתינים לשקיעה, כשאני חושבת שהשמש כבר שקעה, מתייאשת משקיעה יפה וחוזרת לחדר ישראל מזעיק אותי לשקיעה מהציורים!
בלילה קשה לישון בג'ונגל, הקולות מבחוץ, הים שקרוב כל כך שמרגישים בחדר כל גל מתנפץ והידיעה שיש חרקים בחדר ועלול להגיע גם נחש לא עוזרת… אחרי לילה של התהפכויות קמים מוקדם כרגיל ומיד יוצאים לחוף.
7 בבוקר וכבר השמש קופחת וחם יותר ממה שהיה אתמול בצהריים. זה לא מונע מאיתנו לצאת לטיול בג'ונגל מיד אחר תפילה וארוחת בוקר.
לג'ונגל אנחנו נכנסים בשאיפה גדולה לראות חיות כמובן, צפרדעים אדומות או צבעוניות מיוחדות אחרות, עצלנים, דוב נמלים, דביבונים ועוד. אבל במקום זה אנחנו רואים רק נמלים, יתושים ופרפר אחד ענק בצבע תכלת זוהר משגע שאי אפשר היה להספיק לצלם….
חם מאד בג'ונגל ולח, ואחרי כל כמה מטרים חייבים לעשות הפסקת שתיה, בכל זאת אנחנו עושים את המסלול (הקצר) שבחרנו ועוד קצת ממסלול נוסף.. משתוקקים למצוא חיה שתצדיק את הטיול הזה אבל לשווא…
כשחוזרים מזיעים מהג'ונגל מחליפים מיד לבגדי ים וקופצים למים…תחילה בבריכה הטבעית שצמודה לחדר שלנו ואז לחוף המבודד שראינו בדרך לג'ונגל הבוקר, הילדים בונים שם בית מעלים של עץ קוקוס כשקופים ותוכים זורקים עלינו פירות מראשי העצים…
בצהריים אנחנו חוזרים למקלחות, מנוחה וארוחת צהריים ואת אחה"צ אנחנו מבלים בחצר על שפת הים, צופים בשקיעה עד שהערב יורד. אין כמעט קליטת אינטרנט במקום ואין אור בחוץ או לאן ללכת, לכן הולכים לישון עם רדת החשיכה וקמים בזריחה…
בוקר כמעט אחרון בג'ונגל, אחרי עוד לילה כמעט ללא שינה קמים בזריחה ומבלים את הבוקר בים, כשהשמש קופחת מידי אנחנו יוצאים, שותים שייק פירות יקר במסעדה רק כי המים במקום הם מים מהברז בצבע צהוב שלא עושים חשק לשתות… גם המחיר של השייק מוריד את החשק לשתות…
נועלים נעלי ספורט ויוצאים לעוד סיור אחרון בג'ונגל בתקווה שהפעם נפגוש חיות.. המסלול נקרא כזה שצמוד לחוף לכן אנחנו נשארים בבגדי ים, בפועל הוא במעבה הג'ונגל ויתושים חוגגים על העור החשוף שלנו אז אנחנו עושים אחורה פנה באמצע הדרך וחוזרים לחדר כדי לגלות ממש ליד החדר חוטמן חמוד אוכל מנגו..
יהונתן ויעל חוזרים לבריכה הטבעית בים, רותי חוזרת לערסל עם הספר ואנחנו עם שני על כסאות הנח עם עוגיות שוקולד… צהריים רגוע…
אח"כ מקלחות ושנ"צ ואחה"צ אוכלים ארוחת צהריים- ערב של פרגיות בפיתה ומעבירים אחה"צ נחמד עם עוד כמה מטיילים ישראלים על הדשא כשהילדים מתרוצצים סביב…
כשיעל באה להתרפק עלי גיליתי ליד האוזן שלה קרצייה!!! דבוקה לעור! אחת המטיילות המנוסות התנדבה להוריד אותן וראיתי על האוזן של יעל כתמים אפורים לא ברורים, חששתי שאלו עוד קרציות אבל המטיילות שהפגינו ידע בקרציות אמרו שזה רק לכלוך כנראה ושאפסיק להציק לילדה…
לילה אחרון בג'ונגל,מחר ב7 בבוקר כבר נהיה על הסירה בחזרה לציוויליזציה. צריך לארוז הכל אבל אנחנו ממוטטים מהלילות ללא שינה והטיולים בג'ונגל, אולי גם קצת מיובשים… כמה ששותים זה לא מספיק ואין חשק לשתות הרבה מהמים הצהובים.. אז הולכים לישון בלי לארוז.
ב5 וחצי בבוקר קמים, בזריחה כמו בכל יום. אין הרבה מה לארוז אז מוכנים מהר ויש זמן לצאת לראות תוכנים ושוב את הפרפר התכלת היפיפה…
לעלות לסירה זה לא פשוט כמו שזה נשמע, כדי שהסירה לא תיתקע בחול עולים עליה כשהיא במים, אבל בכל פעם שמגיע גל גדול שעלול לסחוף את הסירה לחוף הסירה שטה ואז חוזרת למקום הכי קרוב בו היא יכולה לעמוד, אנחנו עולים לסירה בכמה נגלות וכשסופסוף יוצאים לדרך אנחנו נזכרים ששכחנו את האוכל שלנו במקפיא של המסעדה! שבע שעות נסיעה לפחות עוד לפנינו ולא אכלנו עדיין ארוחת בוקר אז אין לנו אפשרות לוותר על חבילת פיתות ופרגיות קפואות.. אנחנו חוזרים לקחת את האוכל ויוצאים לדרך.
בתחנות בדרך הסירה מתמלאת עד אפס מקום ויותר, השמש זורחת היום והשייט רגוע ובנהר אנחנו עושים קיצור דרך ביובל צר שגם מעניין יותר וגם חוסך לנו כמעט חצי שעה!
בסיירפה, אחרי שירדנו מהסירה, ישראל הולך להביא את הרכב מהחניה ואני מכינה מיד פיתות עם טונה לארוחת בוקר. אוכלים ויוצאים לדרך הארוכה לסן חוזה. הפעם בחרנו בדרך ללא כבישי אגרה כדי לנסוע בדרך שונה ומעניינת יותר, ואכן מיד אנחנו רואים מלון שבנוי בתוך מטוס! המקום סגור אבל בכל זאת אני נכנסת ומציצה כדי לצלם…
כשאני מתיישבת ברכב אני מרגישה כמו אחרי מחנה קיץ בסמינר – תשישות כמו אחרי שבוע בלי שינה.
אחרי נסיעה ארוכה אנחנו מגיעים לבית בסן חוזה, בקושי מתפקדים מעייפות, ישראל יוצא עם הילדים לסידורים ואני פורקת ומנסה לנוח כששני ישנה…
יום חמישי, 6 וחצי בבוקר אנחנו קמים, עדיין מותשים, הגוף חלש מההרפתקה שעברנו ואנחנו מתכננים יום רגוע של רק בישולים והמון אוכל….
תכניות לחוד ומציאות לחוד, עוד לפני שסיימתי את התה אני מגלה שכ-ל הגוף של יעל מלאאא קרציות!
אנחנו מתארגנים בהיסטריה ותוך 5 דקות כולנו ברכב בדרך לבית החולים, אלא שמרוב מהירות שכחנו לקחת את הדרכונים, בלעדיהם לא נוכל לקבל טיפול. אנחנו חוזרים לקחת את הדרכונים ואז נתקעים בפקקים של בוקר בעיר הבירה…
ב"ה ברגע שאנחנו מגיעים לבית חולים מקבלים אותה, מאשרים שאלו קרציות ומתחילים לשלוף לה אותן אחת אחת. מאחר והכמות כ"כ גדולה הרופא מסביר לישראל איך לשלוף אותן, מצייד אותו בפינצטה ומשחה אנטיביוטית ומורה לו לבדוק את כולנו טוב טוב ולהוציא למי שיש.
בבית התברר שלכל אחד יש קרציה אחת, ליעל עשרות ורק ישראל נקי. הוא טיפל בכולנו עד שלא נשארה שום קרציה ורק אז התחלנו את יום הבישולים הארוך שלנו…
אודות חו''ל כשר
אודות חו''ל כשר
