לטייל זה לחיות - שבוע 88
שבועות בבוקאס דל טורו - פנמה
16-22.5.2021
לקראת חג השבועות הראשון אותו נחגוג בבית חב"ד אני קצת לחוצה, בכל זאת חלבי בחו"ל זה לא להיט… ומעולם לא אכלתי עוגת גבינה בבית חב"ד… אני אוהבת את חג השבועות שאנחנו חוגגים בבית עם כל החלבי הקליל והטעים ואיך ירגיש חג כזה בלי עוגות השמנת הטעימות?
בבוקר החג אנחנו מציצים למטבח בבית חב"ד ואני מבינה שאין לי מה לדאוג… גם אם אין להשיג שמנת בכל פנמה (ניסיתי!) עדיין יהיה לנו חג טעים.
ולמרות שהגעתי עם ציפיות גבוהות אחרי השבת הטעימה, הופתעתי כל סעודה מחדש! האוכל היה טעים ומגוון בכל אחת מארבעת הסעודות , מעל ומעבר למצופה ולכל דמיון! ואמנם לא היו עוגות שמנת אבל היו כדורי גבינה טעימים לא פחות…
לא רק אוכל טעים היה בבית חב"ד בבוקאס גם אווירה מדהימה של בית שגרמה לנו להישאר שם הרבה אחרי שהסעודה נגמרה, ואנשים מעניינים לדבר איתם ולשחק איתם סנוקר.
הפתיעו אותנו מאד פלג כהן (לונלי פלג) ונמרוד דין קיכל, גדולי הנוודים הישראלים שהגיעו ביום החג השני והפכו את החג לעוד יותר מעניין.
במשך החג אנחנו מתלבטים האם להישאר בבוקאס עוד כמה שבועות, או לעזוב אותה למחרת החג כמתוכנן…
מצד אחד, בוקאס יפיפיה, האווירה מדהימה ויש בית חב"ד נעים עם אנשים מקסימים. מצד שני, לא מצאנו מקום לינה מספיק טוב. הדירה בה אנחנו ישנים היא בעצם חלל אחד שכולל 6 מיטות, מטבחון ומרפסת, עם מזגן ואינטרנט גרועים. במוצאי החג אנחנו מחליטים להישאר ליום אחד נוסף ואחריו להמשיך הלאה למקום בו נמצא דירה נוחה יותר בתקציב שלנו.
את היום האחרון שלנו בבוקאס אנחנו מנצלים לטיול בחוף היפה באי קרנרו. הטיולים בבוקאס דל טורו הם כולם טיולי שייט לאיים הסמוכים ורובם עולים סכומי עתק שמתחילים מ100 דולר למשפחה כמונו ועד 100 דולר לאדם ליום טיול! השייט לאי קרנרו הסמוך עולה רק 2 דולר לאדם לצד ורק מבוגרים משלמים, סה"כ 8 דולר ליום טיול בחוף מושלם!!
אחרי שבילינו כמה שעות רגועות ונעימות בחוף אנחנו חוזרים הביתה, מתקלחים ובאים לאכול ארוחת ערב בבית חב"ד, אז ישראל נזכר שזה הלילה האחרון בבוקאס ולא ראינו שום שקיעה. דני, בחור ישראלי שמנהל מלון בצד השני של בוקאס הזמין אותנו לראות שקיעה מהמלון שלו אז אנחנו נוסעים לשם וצופים בשקיעה שמתחילה חלש אבל מתפתחת לשקיעה מדהימה!!
לבוקר יום חמישי אנחנו מכוונים שעון מעורר לשעה שבע וחצי רק ליתר ביטחון, הרי כל בוקר שני מעירה אותנו בחמש וחצי. אלא שדווקא הבוקר כשאנחנו חייבים לקום הילדים ממשיכים לישון ואחרי שאנחנו ערים מ7 וחצי ומארגנים הכל לעזיבה, הם מתעוררים רק ב8!
כבר לפני 9 בבוקר עולים על המעבורת שתיקח אותנו מבוקאס דל טורו לעיירה אלמירנטה, משם נמשיך בנסיעה הארוכה לבוקטה. המעבורת יוצאת לדרך רק בשעה 10 וההפלגה אורכת כשעה וחצי בהן אנחנו מבלים בקומה השניה וצופים על הים השקט המלא בדגים, חתולי ים, כוכבי ים ומדוזות.
ביציאה מהמעבורת חם מאד! המזגן ברכב שלנו לא עובד ומוציא חום במקום קור! המשאית שלפנינו נתקעת בתמרון בכביש הצר והמים שלנו נגמרו. כל התיאור הזה אורך דקה מתסכלת שאחריה מיד אני קונה 2 בקבוקי מים קרים, המשאית נחלצת ואנחנו בעקבותיה יוצאים אל הכביש הפתוח לנסיעה ארוכה בלי מזגן.
פנמה יפיפיה! כל הדרך הנופים מדהימים ואם היה מזגן לא היינו שמים לב לזמן, רק נהנים מהדרך.
מידי פעם עבודות בכביש מאלצות אותנו לעצור עד שהמכוניות בנתיב ממול יוכלו לעבור ואנחנו מנצלים את העצירה לצאת החוצה להתאוורר מהחום שברכב.
כשאנחנו מתחילים להתקרב לבוקטה ומזג האוויר בחוץ קריר ונעים יותר אנחנו מחפשים מקום בו נוכל לשבת לאכול את הדג והאורז שהכנו לדרך. אנחנו רואים מקום יפה לשבת אבל הוא שייך למישהו. כיוון שהסיכוי שנמצא מקום לשבת שלא שייך למישהו הוא אפסי בדרך הזאת שאפילו מכולת או תחנת דלק אין בה, אנחנו מבקשים רשות מהאנשים לשבת לאכול בחצר שלהם. הם נרגשים מאד לארח אותנו, מזמינים אותנו לבית שלהם, מוציאים לנו את התוכים לשעשע אותנו ומזמינים אותנו לבוא לבקר מתי שנרצה 🙂
שבעים ורגועים אנחנו ממשיכים בדרך, לפני שמגיעים לבוקטה פונים לעיר דויד, העיר השניה בגודלה בפנמה לעשות קניה שבועית בפרייסמארט.
לבוקטה אנחנו מגיעים כשהשמש שוקעת, העיירה יפיפיה, טובלת בירוק ומזכירה יותר עיירה אירופאית מאשר מדינת עולם שלישי…
כבר תקופה ארוכה אנחנו מתנהלים ללא כרטיס סים, רק על WIFI בתוך הבית ובחנויות… איפה שיש. לכן כשאנחנו מתקשים במציאת הבית אין לנו אפשרות לשלוח הודעה ואנחנו צריכים להיעזר במקומיים שאינם דוברי אנגלית ולא מכירים את המושג AIRBNB. בסוף מוצאים זקנה אמריקאית מטקסס שמתגוררת כאן ומכוונת אותנו לבית.
שישי, 7 בבוקר יחד עם הקפה ישראל כבר חותך סלטים לשבת, אני מעמידה בצק בסיר (כי אין קערה) ועד 12 השבת מוכנה, חוץ מעוגה… כי סיפרו לנו שיש מאפיית בוטיק כשרה וטובה בבוקטה. אז אנחנו יוצאים לקנות יין ועוגה ומחפשים במשך שעה את בית חב"ד בעיירה ובלית ברירה נכנעים, ואחרי שלוש מדינות ושלושה חודשים בלי סים ישראל קונה סים!
סופסוף מוצאים את בית חב"ד שהוא למעשה הבית הפרטי של השליחים שמזמינים אותנו גם לסעודות, אנחנו גרים רחוק וכבר הכנו לבד אבל תודה. ממשיכים למאפיית הבוטיק בציפייה גדולה למאפים מיוחדים ועוגה טובה לשבת אבל איזה אכזבה! יש רק כמה סוגי עוגיות פשוטות ומאפים ממולאים, לא מה שלשמו באנו…
מזג האוויר המושלם בבוקטה עוזר לנו לישון טוב ולראשונה מזה חודשים ישנו בשבת בצהריים! אנחנו מנצלים את השבת לטיול בעיירה היפיפיה לפני הסגר שיש כאן בימי ראשון. הכל ירוק מסביב, נהר גדול ועוצמתי זורם קרוב לבית ובדרך אנחנו פוגשים תרנגולים, סוסים, ציפורים יפיפיות, פרפרים צבעוניים, ושני הכי מתלהבת מהכלבים והחתולים 🙂
אודות חו''ל כשר
אודות חו''ל כשר
