ביום שני שוב התעוררנו במבנה המוזר, הפעם עם החלטה נחושה לצאת מהבית, לספוג קצת אור שמש ואוויר (או אדי דלק בעיר הסואנת…).

 דסי, עוקבת מקסימה שהגיעה מניו יורק וגם דאגה לברר איתנו קודם האם אנחנו זקוקים למשהו ביקשה להיפגש איתנו אז יצאנו לארמון שנמצא במרחק הליכה מהבית ושם פגשנו אותה. הילדים התרוצצו בכיכר הגדולה והאכילו יונים ודסי ואני ישבנו בצד ושוחחנו, הילדים התעייפו ואנחנו לא שבענו מהשיחה אז קבענו שהיא תגיע אלינו ב8 בערב להביא לנו את המוצרים שהיא קנתה לנו לפסח ולהמשיך את השיחה. 

דסי חובבת טיולים מושבעת חושבת שהסיפור שלנו כמשפחה חרדית נודדת הוא מטורף אבל הסיפור שלה (לדעתי לפחות) מטורף הרבה יותר!! דסי בחורה חרדית חסידית שמטיילת לבד! לגמרי לבד! בכל חור בעולם, טיולים ארוכים בכפרים נידחים באזורים הכי לא מתויירים, תוך כדי אינטרקאציה מקסימלית עם המקומיים בכל מקום. לי זה נשמע מפחיד מאד אבל היא טוענת שנולדה ללא פחד ומעולם לא קרה לה שום דבר נורא והיא יודעת להיזהר, גם כשמטיילת לבד בלי טלפון אפילו בכפרים באפריקה.

השיחה המרתקת עם דסי הייתה נמשכת כנראה עד אור הבוקר אם לא היינו מותשים מלילות ללא שינה והטיפול בשני. דסי עזבה את הבית שלנו במרכז גואטמלה סיטי ב1 בלילה!!! (כבר סיפרתי כמה זה מפחיד גם ב8 בערב…) ונסעה באובר למלון! לא הלכנו לישון לפני שקיבלנו ממנה הודעה שהיא הגיעה בשלום… מה שהצחיק אותה כי היא רגילה לטייל ככה כשלפעמים אף אחד אפילו לא יודע איפה היא בדיוק ומתי אמורה לחזור ולאן….

 זה האינסטגרם של דסי ואתם ממש לא רוצים לפספס את הסטוריז, הלייבים וההייליטס שלה…