2021_06_25_01_26_IMG_2079

לטייל זה לחיות - שבועת 93-94

פנמה סיטי

20.6-3.7.2021

ביום ראשון אנחנו יוצאים עם משפחת צדוק לטיול בCerro Ancón. כמו לכל הפארקים גם אליו אנחנו מגיעים דרך גוגל מפס ומשם הבנו שמדובר בפארק קטן ויפה על גבעה שמשקיפה על פנמה ועם דגל פנמה הגדול שאותו רואים מכל פינה בעיר. אלא שלא הבנו נכון… המקום הוא מסלול הליכה של 25 דקות (לאדם בוגר, לא ל2  משפחות עם ילדות קטנות ואיטיות..) על כביש מסודר בתוך ג'ונגל יפה. לכאורה נחמד ממש אם לא מזג האוויר החם והלח בהגזמה והציפיות שלא תאמו את המציאות… 

אז אנחנו מטפסים את ההר במשך שעה בחום והלחות הנוראיים, בפסגה מחכה לנו עוד גרם דרגות ארוך ותלול ובסופו של דבר אין בפסגה שום פארק ושום דבר חוץ מתצפית על הנוף (הנוף בטיילת לא פחות יפה…) ומהדגל, ששער הכניסה אליו סגור. בינתיים מודיעים לנו שהפארק נסגר, הכניסה ממנה נכנסנו נסגרה ואנחנו צריכים לצאת  מכניסה אחרת… אנחנו יורדים מההר ובדרך פוגשים קופים וטוקנים ואז מתברר לנו שבגלל שאי אפשר לצאת מהשער בו נכנסנו כדי להגיע לרכב אנחנו צריכים לעשות סיבוב של שעה! אז ישראל נוסע במונית להביא את הרכב ואנחנו ממתינים ומבינים שבעצם הגוגל לקח אותנו לכניסה לא נכונה, אם היינו מגיעים מראש לכניסה ממנה יצאנו גם הדרך לפסגה היתה קצרה הרבה יותר! ישראל מגיע וכולנו יחד נדחסים ברכב שלנו יחד עם עדי והילדים והנני… כדי שיהיה מקום לכולם הילדים יושבים בתא המטען והם מאושרים שזאת החוויה הכי טובה שהיתה להם 🙂

Booking.com

כנראה שכבר כתבתי בעבר כמה אנחנו לא אוהבים ערים, וכמה אנחנו מעדיפים טבע ובכל זאת הגענו לסיטי לחודש! אחרי שהתלבטנו הרבה מה הכי נכון לעשות בצומת הדרכים אליה נקלענו וחשבנו שזה יהיה הפיתרון הכי טוב אבל לא היינו בטוחים. אחרי שבועיים וחצי אנחנו מבינים שזה באמת עובד לנו! שלמרות שיש מדרגות בתוך הבית וזה מפחיד אותי ולמרות שאין מים חמים במקלחת אנחנו מצליחים ליהנות מהשהות הזאת, לקבל את ההפסקה והמנוחה שייחלנו לה. אנחנו ישנים עד 9 בבוקר במקום לקום ב5 וחצי. ומצליחים לשרוד לכמה שעות של זוגיות בערב במקום ליפול למיטות יחד עם הילדים בשעת ערב מוקדמת… 

השילוב של זמן ארוך יחד עם עיר שמילא אין הרבה לראות בה סיגל לנו סדר יום נינוח של שעתיים בילוי בחוץ ושאר הזמן בבית בלימודים, משחקים, אוכל ומנוחה…

 

בסוף השבוע הגיעו לעיר נורית ויובל לקניות אחרונות לאוטובוס שהם מסיימים להפוך לבית. ויעל ויבגני שסוגרים חודש טיול בפנמה בדרכם לטיסה ליעד הבא. נפגשנו איתם ועם עדי צדוק וכמובן כל הילדים בפארק בCINTA COSTERA הטיילת המרכזית של העיר והחגיגה הייתה גדולה! לשבת חבורה שלימה על ספסל בגינה ולדבר עברית!

הסיור לאי הקופים הוא סיור יקר (במושגים שלנו, 60 דולר למשפחה) וקיים בכמה וכמה מדינות וערים שעברנו לאחרונה. ויתרנו עליו כי כבר ראינו מספיק קופים וחבל על הכסף, אבל כאן, כשהמוזיאון ממנו רואים את תעלת פנמה סגור ואנחנו כבר חודש בסיטי ונגמרו המקומות לטייל בהם.. ואמרו לנו שבסיור רואים גם את התעלה, אז שתיים במחיר אחד בטח ששווה ויצאנו לטיול שייט לאי הקופים.

הטיול יוצא מGAMBOA, אנחנו מגיעים לשם ב1 בצהריים והחום הכבד לא מורגש בכלל בשייט המהיר מאד בתעלה. הרוח מכה בפנים וזה נעים. (אני קצת מפחדת  על האוזניים של הילדים אבל לא מפריע להם…)

אנחנו רואים כמה אוניות עצומות בגודלן וכמה סירות שמירה, תנין אחד גדול שקופץ למים ומגיעים לאי הקופים וכמה קופים קטנים ופחדנים קופצים לנו לסירה, חוטפים בננה וחוזרים לעץ לאכול אותה ושוב לסירה וחוזר חלילה…

משם אנחנו ממשיכים לעוד אי קופים ובדרך שומעים גם קופי שאגן "נובחים"  (כמו אלו שהיו לנו בחצר הבית בניקרגואה) אבל לא עוצרים אצלם כי הם לא ידידותיים. 

באי השני מגיעים אלינו קופים קטנים מסוג שלא ראינו אף פעם וגם חיפוש בגוגל לא מצא את שמם או יותר מתמונה אחת של הזן הזה… הם קפצו עלינו בשמחה וחטפו את הבננות אבל לא אהבו אותן!! יחד איתם באי חי רק קוף קפוצין אחד ששמח לאכול את כל הבננות וגם ניסה לחטוף לרותי את המצלמת גו פרו ויצר לה סרט מדהים!

כשאנחנו מתחילים לחזור אני מבינה שלא באמת נראה בשייט הזה את הפעילות של התעלה מקרוב ואני קצת מאוכזבת אבל זאת עדיין הייתה חוויה מדהימה וכולנו נהנינו מאד! ימים אח"כ עוד שני באה בהתרגשות לספר לי על הקוף…

השהות שלנו בפנמה סיטי הייתה לכאורה המתנה למעבר לקולומביה, מעבר שתוכנן בהתרגשות לפני שנתיים! עוד לפני שיצאנו למסע הזה! ובכל זאת בכל החודש עם חדשות הקורונה המשתנות ומצב הרוח שלנו לא היינו בטוחים שבאמת נעשה את המעבר הזה, שהוא לא מעבר רגיל אלא דורש שליחה של הרכב באוניה -סיפור יקר ומורכב שאולי לא שווה אם מדינות דרום אמריקה סגורות יבשתית… 

קבענו תאריך להעברת הרכב והרגשנו שעד שזה לא קורה הכל אפשרי ומי יודע מה יקרה…

בבוקר יום שני לפני שיצאנו לאי הקופים קיבלנו הודעה שלא תצא אוניה באריך אותו קבענו למעבר, מה שבעצם אומר שנצטרך להישאר בסיטי ולהמתין עוד הרבה זמן לאוניה אחרת, זאת היתה בשורה מייאשת. כמה אפשר להישאר בפנמה סיטי? אבל היתה גם תקווה קטנה שאולי נקדים את המעבר…

כשחזרנו מאי הקופים קיבלו את הבשורה! מקדימים את המעבר בשבוע ובעצם ביום חמישי – סוף השבוע מעבירים את הרכב לקולומביה!! לא נשאר זמן לעכל וכבר צריך לרוץ ולסדר כל כך הרבה דברים, ולארוז הכל, ולחשב מה צריך להשאיר איתנו עד שנתאחד עם הרכב שוב… המון עבודה שצריך להספיק לעשות ביומיים! המירוץ מתחיל!

על העברת הרכב מפנמה לקולומביה אכתוב בפוסט נפרד ומסודר לטובת אלו שירצו לעשות מהלך כזה בעתיד, כי כשאנחנו חיפשנו מידע במשך שנתיים!! לא מצאנו אפילו ישראלי אחד שהעביר רכב מפנמה לקולומביה. 

בתוך כל הסידורים ביומיים האלה הספקנו גם לטייל קצת בעיר העתיקה, ליהנות מעוד אוכל כשר טעים ורותי הספיקה לבקר עוד חברה…

Booking.com
Booking.com

בואו לטייל איתנו בזמן אמת!

אודות חו''ל כשר

אודות חו''ל כשר

Booking.com

בואו לטייל איתנו בזמן אמת!

Booking.com

בואו לטייל איתנו בזמן אמת!

Booking.com