לטייל זה לחיות - שבוע 97

מדג'ין - סן חיל קולומביה

17-23.7.2021

את צום תשעה באב אנחנו מעבירים בקומה ה19 במגדל במדג'ין, קצת ספרים, קצת עבודה וקצת משחק עם הילדים ולקראת ערב ישראל יורד עם שני לחצר.. בכל זאת תינוקת שלחופש נולדה לא יכולה להיות כלואה בבית יום שלם… 

Booking.com

ביום שני ישראל מחליט להמשיך את ימי האבל (של תשעת הימים) ועוקר 4 שיני בינה בבת אחת. כבר תקופה ארוכה שהוא סובל מהן והנה כאן יש רופא שיניים מצוין וזול! עקירת כל שן עולה רק 50 דולר! 

מספר הטלפון של מרפאת השיניים שאיני זוכרת את שמה 573165290229+

בזמן שהוא נח מהעקירות אנחנו מעבירים עוד יום בבית, בחצר הבניין יש גינה, בריכה ומגרש מקורה גדול למשחקי ריצה וכדור..

בשעות הערב כשהכאבים של ישראל מתגברים הוא מסמס לרופא והוא שולח לו משככי כאבים עד הבית ללא תוספת תשלום. משככי הכאבים עובדים, הוא ישן טוב בלילה וקם מעולה ביום שלישי כך שאנחנו יכולים לצאת לטיול שהוא גולת הכותרת (לפחות מבחינתי) של מדג'ין! הקומונה ה13!

הקומונה ה13 מדג'ין קולומביה

הקומונה ה13 הייתה עד לפני 20 שנה המקום הכי מסוכן בעולם, אפילו המשטרה לא העזה להיכנס לשכונה. לא היה יום בו לא נרצחו אנשים בשכונה. עד שבלילה שבין ה16 ל 17 באוקטובר 2002 פרצו 1000 לוחמים וכוחות מיוחדים לשכונה וטיהרו אותה במה שמכונה "מבצע אוריון" כיום השכונה מלאה בציורי גרפיטי מרהיבים ומרגשים והיא יעד תיירותי שמושך אליו אלפי מבקרים מידי יום.

מרבית התיירים המבקרים בקומונה ה13 עושים זאת בליווי מדריך, למעשה לא שמענו על אף אחד שסייר בה באופן עצמאי. סיור מודרך עולה כ20 דולר לאדם ואורך 4 שעות. אנחנו עם ילדים וסיור באנגלית או ספרדית פחות מעניין אותנו לכן אנחנו מסיירים בשכונה לבד בחינם ובשעה וחצי בלבד.

אנחנו מגיעים לשכונה ברכב הפרטי שלנו, מוצאים חניה בסמוך לעליה התלולה המובילה למדרגות הנעות ויוצאים מהרכב. מיד עטים עלינו מספר מדריכים שמציעים לקחת אותנו לסיור אבל לא מתגמשים במחיר, אנחנו מסרבים בנימוס ומתחילים לצעוד… הקירות כולם מעוטרים בציור גרפיטי מרתקים, יש אפילו ילדים שעושים כמה גרושים רק מלהסביר מה מצויר שם… הרחובות השוקקים מלאים בתיירים וב"מלכודות תיירים", רקדני רחוב, דוכנים של מיץ קני סוכר ואוכל מסוגים שונים והמון אלמנטים להצטלם איתם…

כשמעפילים לראש ההר בטיפוס בעליה התלולה ואחריה ב6 גרמי מדרגות נעות מגיעים לנוף שנראה מעניין מלמעלה, אבל אם מתמקדים בו מגלים שמדובר באלפי פחונים צפופים שבנויים זה על זה במדרון התלול ובהם חיים אנשים בלי רחובות סלולים או תנאים בסיסיים אחרים!

אחרי שעה וחצי של סיור אנחנו חוזרים הביתה בזמן לארוחת צהריים ולאחריה בריכה! גם כאן כמו במדינות קודמות, מדיניות הקורונה מחייבת להזמין תור לבריכה, שעה שבה מותר לנו להגיע, כאן זה מוגבל גם למספר אנשים ובס"הכ מותר ל10 אנשים להיות בבריכה, ולכן כשאנחנו יורדים אנחנו פוגשים משפחה נחמדה מאד, זוג עם 2 ילדות קטנות, קולומביאנים דוברי אנגלית שגם הילדות שלהם בחינוך ביתי! במקום לשחות אנחנו מעבירים את כל השעה וחצי שיש לנו בבריכה בשיחה עם הזוג הנחמד 🙂

שעה וחצי חלפה מהר ולילדים לא הספיק הזמן הקצר בחברת החברות החדשות אז הם מחליפים בגדים בבית, רצים אל השכנות שהזמינו אותן לשחק ולי יש שעה שקטה לארוז לקראת המעבר מחר…

ביום חמישי בשעה רבע ל8 אנחנו יוצאים לדרך הארוכה ממדג'ין לחווה אותה הזמנו באיירבנב ליד העיר סן חיל. הדרך אמורה לארוך 10 שעות ואנחנו כמובן מצוידים בארוחת בוקר, ארוחת צהריים חמה ומזינה, פירות וירקות לדרך והרבה מוזיקה טובה ומרימה…

כבר בתחילת הנסיעה מתחילים הפקקים! קודם זה בור בכביש ואח"כ מכונית שרופה ואח"כ סתם כבישים בעלי נתיב אחד ל2 כיוונים מה שאומר שבכל קטע כזה עלינו להמתין לפחות חצי שעה עד שיגיע התור של הנתיב שלנו לנסוע… 

השעות חולפות אבל הדרך לא… אנחנו יותר עומדים מאשר נוסעים. מספיקים לשפר את הספרדית שלנו בשיחות עם הרוכלים בזמן ההמתנה לנתיב שיפתח.. אחרי שעות ארוכות של ישיבה ברכב ולפני עוד המון שעות נוספות כאלה אנחנו עושים עצירה קצרצרה בתחנת דלק שנמצאת על שפת נהר.. שירותים, מתיחת איברים, קצת קפיצות וריצה וחוזרים מיד לרכב… הדרך עוד ארוכה!

אנחנו שומעים מוזיקה ופודקאסטים, שרים ומשחקים, מנשנשים ורבים עד שהקטנים נרדמים…

יהונתן מתעורר ראשון ורותי שהשתעממה בזמן שישן עוברת מיד אחורה לשחק איתו איקס עיגול…

כשכולם מתעוררים אנחנו רעבים ומתחילים לחפש מסביב מקום לאכול, כשעוברת עוד שעה ואנחנו לא מוצאים מקום לשבת אנחנו עוצרים במפרץ בכביש ויושבים על הארץ לאכול… 

רק בשעה 9 בערב ואחרי יותר מ13 שעות של נסיעה מפרכת אנחנו מגיעים סופסוף לחווה. הילדים כבר ישנים עמוקות ואנחנו מעבירים אותם מיד למיטות. לנו עוד יש עבודה לפרוק הכל… ומחר שבת… 

Booking.com

ביום שישי בבוקר הילדים מתעוררים ומיד רצים לבדוק את הבית החדש… הם מגלים מרצפת ברצפת הבית שהיא בעצם לוח משחק ומיד מתחילים לשחק וכמובן נהנים ממרחבי הדשא והמרפסת הענקית בחוץ. הם מוציאים בימבה, קורקינטים, כדור ואת כל שאר המשחקים… אני דואגת שכולם יתקלחו, יחליפו לבגדים נקיים ויתפללו ואז מתפנה להכנת שבת, הליכה וארוחת בוקר… 

אחרי שחצי שבת מוכנה וכייוון שבאנו לזמן קצר והיום מזג האוויר טוב אנחנו יוצאים לטייל בעיר סן חיל, דמיינתי אותה ירוקה ומלאת אטרקציות והיא התגלתה עתיקה, מלאה בסמטאות אבן תלולות. אנחנו חונים בראשה של העלייה התלולה ביותר בעיר ויורדים לכיכר המרכזית. ישראל מחפש בנק להוציא בו כסף ומצליח רק אחרי שהתרוצץ בארבעה בנקים שונים.(אח"'כ כשאנחנו חוזרים הביתה מתברר שאחד הבנקים משך את הכסף מחשבון הבנק שלנו אבל לא הוציא את הכסף בכספומט! סכום גדול מאד של כסף! והפרט הזה חשוב לפרק הבא…) 

העניין עם הבנקים אורך זמן רב ויש עוד להכין חצי שבת אז אנחנו עולים לרכב דרך העלייה התלולה ביותר בעיר, ישראל והילדים עושים אותה בריצה ואז צוחקים עלי מלמעלה שהצלחתי לרוץ רק חצי ממנה ואת השאר אני מדדה…

אנחנו נכנסים לרכב ומחפשים סופר לקנות עוגיות או משהו טעים לשבת במקום עוגה כי אין תנור בחווה, אבל אין שום סופר מרשת מוכרת ובסופרים הקטנים אין כלום כשר. אז קונים קצת פירות וחוזרים הביתה ישר למטבח.

אין סיכוי שאוותר על משהו מתוק לשבת ולכן אני מאלתרת… מכשירה סיר שמצאתי בדירה ומותר להכשיר, מכינה פירורי עוגיות על הגז (מקמח שמן וכו..) ומכינה מהם כדורי גבינה! גם את החלות כמובן אנחנו מכינים על האש, בסיר טפלון היחיד שיש לנו אחרי שהכנו בו את הדגים בבוקר והעברנו לתבנית. וכשמסיימים עם החלות מכינים בו גם מרק…

אודות חו''ל כשר

אודות חו''ל כשר

Booking.com

בואו לטייל איתנו בזמן אמת!

Booking.com

בואו לטייל איתנו בזמן אמת!

Booking.com