הבית בו אנחנו אמורים להתארח בחווה בדיוק בשיפוץ, שאמור להסתיים עד הערב, השעה בה היינו אמורים להגיע לו היינו נוסעים ביום כמו תמיד. לכן מארגנים לנו חדר בבית שלהם. ישראל שני ואני הולכים לישון בזמן שהילדים שישנו כל הלילה בנסיעה מתחברים בקלות לחברים החדשים שלהם (שלא דוברים עברית בכלל) ומשתוללים ברחבי החווה. כשאנחנו קמים אחרי שעה לכל אחד יש כבר את החבר\ה הכי טוב\ה והם ממשיכים להשתולל ביחד.

ישראל ואני עוד עייפים, בחוץ חם מאד ובפנים לא נעים לנו ליפול על המארחים ליום שלם עד שהבית יהיה מוכן, אנחנו מתחילים לחשוב על להמשיך בנסיעה לקליפורניה. כשישראל שינקמן שומע על הרעיון הוא מיד עוצר בעדינו ומבטיח שהכל יהיה בסדר, ובינתיים לוקח אותנו לטייל בחווה בטראק האדום הגדול….

הילדים מאושרים, הם לא רוצים לעזוב. מבחינתם להשתקע שם. תוך כדי טיול הוא מרתק אותנו בסיפור שלהם. איך הגיע משפחה חרדית לגור בחווה במיקום הכי מבודד מיישוב בכל ארה"ב.

למעשה הם גרים בכלל בברוקלין, אבל יש להם חווה לגידול קנאביס רפואי באורגון. במשך השנה גרים שם עובדים ורק אבי המשפחה טס לנהל את העסקים שכוללים מפעל ו2 חנויות למוצרי קנאביס רפואי. בכל שנה בקיץ הם גרים בחווה ונופשים בה אבל השנה ברגע שפרצה הקורונה הם עלו על הרכב ונסעו 40 שעות (כל יום 10 שעות ולילה מנוחה במוטל במשך 4 ימים ברצף! יותר קשוח מאיך שאנחנו מטיילים…) וברחו מהקורונה למקום הכי מבודד, עם האוויר הכי נקי שיש. 

חוץ מקנאביס הם מגדלים במקום גם פרות, למות, תרנגולים וירקות.