2021_05_11_22_47_IMG_5451

לטייל זה לחיות - שבוע 87

בוקאס דל טורו - פנמה

9-15.5.2021

אחרי שבת בה לא הרגשנו טוב אנחנו קמים בראשון בבוקר וגם הילדים לא מרגישים טוב.

בניגוד לכל יום מעבר בו אנחנו מאורגנים לילה מראש ויוצאים מיד על הבוקר, הפעם כלום לא ארוז ואנחנו מתארגנים בעצלתיים . אולי יש לנו חרדת גבולות, אולי בגלל שלא מרגישים טוב ואולי בגלל שאין לנו מושג איפה נישן הלילה או בימים הבאים… לאף אחד אין חשק לזוז ולצאת לדרך.

בצהריים, אחרי ארוחת צהריים ואחרי שהצלחתי בפעם הראשונה בחיים לארוז את כ-ל הדברים שאנחנו צריכים ליומיים לכל המשפחה במזוודת טרולי אחת!!! ייוצאים לדרך מסן חוזה לגבול קוסטה ריקה – פנמה בSIXOELA.

זה דווקא בסדר לצאת בשעה כזאת… יהונתן ויעל ישנים רוב הנסיעה והנסיעה עוברת בשקט.

שלוש דקות לפני שאנחנו מגיעים למלון אנחנו נכנעים לנופים היפים ויורדים לחוף, שם מבלים כמה דקות ובעיקר מצטלמים וממשיכים למלון שמתגלה כיותר נחמד מהמצופה…

את ארוחת הערב אנחנו אוכלים ליד הבריכה, ואחרי מקלחת חמה הולכים לישון מוקדם!

Booking.com

בבוקר אנחנו מתעוררים ב4 וחצי. בכל זאת הלכנו לישון לפני 9… כמה אפשר לישון?

ב5 וחצי אנחנו מעירים את הילדים, מתארגנים ויוצאים לגבול קוסטה ריקה פנמה. עלינו לעבור הכל מהר כדי להספיק להגיע למעבורת לבוקאס דל טורו עד 11 בבוקר כי ב12 יוצאת מעבורת הרכבים האחרונה. והשעה בפנמה היא שעה קדימה!

ברבע ל7 אנחנו מגיעים לגבול כדי לגלות שהוא נפתח רק ב7. לא נורא… נמתין רבע שעה.

אלא שב-7 כשהגבול נפתח מתברר שעלינו לשלם מס יציאה מקוסטה ריקה ואת המס ניתן לשלם בחנות שנפתחת רק בשעה 8!! לחכות עד 8 זה כבר מתחיל להיות מאוחר!! אנחנו מחפשים פתרון נוסף והפקידה אומרת לנו שאפשר באינטרנט לשלם לבנק. אין לנו קליטת אינטרנט והיא לא יכולה לפתוח לנו WIFI אז בלית ברירה אנחנו מחכים עד 8!

ב8:24 אנחנו עוזבים את קוסטה ריקה. בפנמה כבר 9:24 ואנחנו עדיין אופטימיים ומקווים שבצד הפנמי נעבור במהירות ונספיק את המעבורת. 

בצד הפנמי יש תהליך: קודם על הגשר השוטרים בודקים את הדרכונים כשאנחנו עדיין ברכב, אח'כ צריך לחנות. לשלם 10 דולר על כלום, סתם כי בא להם.. למדוד חום, להחתים דרכונים, לעשות ביטוח לרכב ואז לגשת ל-ADUANA – משרד הרישוי ולהסדיר את כניסת הרכב לפנמה. למרות שיורד גשם ורצים ממשרד למשרד בגשם ובבוץ הכל הולך די מהר. עד שמגיעים למסמך האחרון, אישור הכנסת הרכב לפנמה. הרשת של המשרד נפלה ואי אפשר להוציא לנו מסמך ממוחשב. הם מוכנים לשחרר אותנו עם מסמך ידני, בכל מדינה אחרת היינו לוקחים אותו וממשיכים הלאה, אבל דווקא בפנמה אנחנו חייבים מסמך ממוחשב, כי מפנמה לקולומביה נצטרך לשלוח את הרכב באנייה וצריך שלא תהיה שום בעיה במסמכים. 

אז אנחנו מחכים שהרשת תעלה. ומחכים. ומחכים. ומחכים! שעה ועוד שעה ועוד… את המעבורת כבר איחרנו, להגיע לבוקאס לא נגיע היום וחיפוש בAIRBNB ובוקינג מראה שאין שום מקום לינה באזור במרחק נסיעה מלבד בבוקאס שאת המעבורת אליה איחרנו! אנחנו כבר רואים את עצמינו מעבירים עוד לילה ברכב! 🙁

כל הזמן הזה אנחנו בלי אינטרנט כי אין לנו סים. אחרי שנמאס להשתעמם אני לוקחת את הילדים ל"דיוטי פרי" חנות קטנה בשם הזה שמוכרת זיופים של תיקים ובשמים…

כשאנחנו חוזרים לרכב ישראל לא שם. גם לא במשרדי הADUANA או כל מקום אחר באזור ואני מבינה שהוא כנראה הלך לעשות סים. אבל כשעוברת שעה וחצי והוא לא חוזר אני כבר נכנסת להיסטריה שאולי הוא נחטף ומתחילה לבכות (מחוץ לרכב, לא ליד הילדים כדי לא להלחיץ גם אותם) 

בדיוק כשאני מחליטה לקחת את כולם איתי ולצאת לחפש אותו מגיעים לגבול זוג ישראלי צעיר ונחמד שפותחים לי נקודת גישה לאינטרנט ואני מצליחה ליצור קשר עם ישראל. הוא באמת הלך לעשות סים אבל הסים לא עובד ולכן הוא מתעכב…

הם גם מספרים לנו שיש אפשרות להגיע לבוקאס בסירה מהירה (ללא הרכב כמובן)

הרשת עלתה בסוף רק אחרי 4 שעות של המתנה וכשסופסוף המסמך המיוחל בידינו אנחנו יוצאים לדרך ב14:10!

שעה אח"כ אנחנו בעיירה Almirante רואים שדווקא יש  מלון ורוצים להישאר בו ללילה כדי לעבור מחר עם הרכב אבל הוא כמו עוד עסקי תיירות רבים בפנמה סגור בגלל הקורונה. בלית ברירה אנחנו משאירים את הרכב עם כל הציוד בתוכו ואת מפתחות הרכב אצל אדם שהעבודה שלו היא לשלוח רכבים במעבורת.

לוקחים רק את המזוודה האחת, מצלמה, מחשב וצידנית קירור ועולים על סירה מהירה לבוקאס דל טורו.

בוקאס דל טורו הוא ארכיפלג איים שהמרכזי ביניהם הוא איסלה קולון, בו אנחנו יורדים מהסירה, צועדים רגלית עם הילדים והציוד לבית חב"ד ומגלים שהוא סגור!

למרות שהיינו איתם בקשר מתמיד לפני ההגעה, לא ידענו שהשליחים של בוקאס- יריב וליטל קליין נסעו לפלאיה ונאו לפתוח שם בית חב"ד וכאן נשארו רק בחורים שבדיוק יצאו לקניות לקראת ערב חומוס שיערך בערב…

אנחנו הולכים ברחוב לחפש מקום לינה ללילה, מחפשים חדר שיתאים למשפחה עם שישה נפשות…  חם מאד, הציוד כבד ואנחנו כבר מותשים מכל היום ורוצים להגיע למנוחה ולנחלה! "המלונות" שאנחנו רואים לא עושים חשק לישון בהם, גם לא אחרי היום הקשוח שעברנו… ואם פעם עלתה מחשבה למכור את הרכב ולטייל עם תחבורה ציבורית, אנחנו מבינים עכשיו כמה זה בלתי אפשרי.

אחרי מספר מקומות אנחנו סוגרים חדר בריף הוטל, בחדר 5 מיטות ולא 6. יש מזגן טוב אבל אין בכלל מדפים או ארונות. ומטבח יש רק משותף..

אנחנו מניחים את הדברים והולכים לבית חב"ד, בטוחים שיש מסעדה במקום אבל אין. כמו הרבה עסקים אחרים באזור גם היא נסגרה בקורונה.

בית חב"ד ריק מאנשים אבל יפיפה ויושב ממש על המים , במרפסת יש המון משחקים וטרמפולינה גדולה ואנחנו מעבירים שם שעה נעימה.

Booking.com

רעבים אנחנו חוזרים לארוחת ערב למלון ומחממים פשטידת בשר שהבאנו איתנו בצידנית ואח"כ שבעים ומותשים  שוב נופלים לישון מוקדם ומוותרים בלית ברירה על ערב החומוס בבית חב"ד.

בשמונה בבוקר ישראל הולך לאסוף את הרכב שלנו מהמעבורת ומחפש לנו מקום נח יותר לשהות בו עד אחרי החג.

הואו מוצא עליית גג פשוטה ומרווחת עם 6 מיטות, מטבחון קטן ומרפסת ואנחנו אורזים ועוברים. חם מאד והמזגן הקטן לא מקרר מספיק את החדר הגדול, בטח לא כשאנחנו מכינים אוכל וגם התנור וגם הגז דולקים.

ב12 בצהריים אנחנו מתיישבים סופסוף לארוחת בוקר ומיד אחריה לארוחת צהריים… 

עדיין מותשים מאתמול וכל מה שבא לנו זה לשכב בנחת במזגן, אבל החום בחדר בועט אותנו לטיול בחוץ אז יוצאים לסטארפיש ביץ' חוף בו רואים (ביום של מזל) הרבה כוכבי ים.

אבל לפני זה קונים ליהונתן נעלי קרוקס חדשות.

כדי להגיע לסטארפיש צריך לנסוע חצי שעה עד המקום הכי רחוק בו ניתן להגיע עם רכב בקצה האי, ואז ללכת חצי שעה בג'ונגל עד שמגיעים! הדרך יפה מאד אבל אנחנו הולכים אותה בכפכפים, הגיוני, הרי חצי מהדרך היא בתוך הים ואנחנו גם הולכים לים, אבל בג'ונגל נכנסים לכולם קוצים לרגליים.

כשכמעט מגיעים כבר יש על החוף בסטות ודוכני שייקים קטנים. בעל בסטה ותיק וזקן מראה לנו עצלן על העץ מעליו! כמה חיכינו לראות עצלנים בקוסטה ריקה והנה זה בא בלי תכנון, וזה לא מעניין כמו שחשבנו שיהיה…

זהו לא יום של שמש והמים לא צלולים במיוחד אבל בכל זאת אנחנו זוכים לראות 2 כוכבי ים והרבה דגים. בלי קשר לכוכבי הים סטארפיש ביץ' הוא כנראה אחד החופים היותר יפים בבוקאס דל טורו. אנחנו נהנים מאד והיינו נהנים יותר לולא היו עוקצים אותנו מאות!!! עקיצות בכל הגוף!!

כשהגוף בוער מעקיצות אנחנו מתקפלים וחוזרים דרך הג'ונגל לרכב ומשם איך לא? לבית חב"ד שהוא כמו בית…

בשר כשר אין להשיג בבוקאס וכל השאר גם יקר מאד. אז אחרי הרבה זמן כנוודים אנחנו אוכלים אוכל של מטיילים – פסטה… הילדים מאושרים כמובן, אנחנו פחות…

את הימים הבאים אנחנו מעבירים בבישולים של פשטידות, פנקייקים, שייקים ושאר תחליפים לאוכל אמיתי כמו דגים ועופות. ומבלים בחופים ובבית חב"ד.

גם שבת נפלאה העברנו בבית חב"ד עם השליחים המדהימים ישראל, ישראל, יעקב ושמואל שהכינו אוכל גורמה טעים ויפה! פגשנו המון אנשים מעניינים, ביניהם משפחה עם 2 ילדים שמטיילת כבר 4 שנים ובחורה שהיא הנפש התאומה של רותי, גם אותה כשהייתה בגיל של רותי לקחו לטיול מסביב לעולם, גם היא אחות בכורה לשתי אחיות ואח וגם עליה הבילוי האהוב הוא לקרוא ספר בערסל. היה מעניין לשמוע ממנה כיצד השפיע עליה המסע הזה. 

Booking.com

בואו לטייל איתנו בזמן אמת!

תרומה להחזקת ופיתוח האתר

לשמחתי הרבה, מאז עלה האתר לאוויר גולשים רבים נעזרים, לומדים, משתפים ומגיבים.
בכוונתי להמשיך ולפתח את האתר ולהוסיף בו אפשרויות וכלים נוספים עבור כולם.
כידוע לכם, פיתוח ותחזוקת האתר עולים לא מעט ומצריכים זמן עבודה רב.
אני מזמינה אתכם לתרום ולהיות שותפים באחזקת האתר ובפיתוחו – איש כפי יכולתו.
כדי שאוכל להמשיך לעדכן ולתחזק את האתר למענכם.

התרומה כאן מתבצעת באמצעות מערכת PayPal בצורה מאובטחת ופשוטה ביותר.
תודה!

בואו לטייל איתנו בזמן אמת!

Booking.com

יעניין אותך גם:

יעניין אותך גם:

איך מתכננים טיול?

Booking.com

יעניין אותך גם:

איך מתכננים טיול?

Booking.com
Booking.com
Booking.com
Booking.com