האלפים הצרפתיים

טיול חברות

נופים מדהימים בדרך

בואו לעקוב אחרי הטיולים שלנו!

איך מתכננים טיול?

Booking.com

יעניין אותך גם:

איך הכל התחיל?

אחרי ששנה שעברה יצאתי לטיול חברות ספונטני כשכבר ממש נגמר לי האוויר, החלטתי השנה להקדים רפואה למכה ולתכנן טיול חברות מראש. אז לפני חמישה חודשים הזמנו כרטיסים לג'נבה במחיר של 460 ש"ח לכל אחת (כולל מזוודה אחת לארבעתנו).

 

הנוסעות:

4 חברות בשנות ה30, מתוכן 3 צלמות.

פרטי הנסיעה:

טיסת צהריים של איזיג'ט לג'נבה.

יום שני 7.5.18:

ב11 בבוקר התאספנו בטרמינל 1 ודחפנו למזוודה אחת את כל האוכל שהבאנו, נעמדנו בתור לשלוח את המזוודה ואז התברר ששימורים באמת שוקלים המון ואנחנו עם עודף של 7 ק"ג, לקחנו את המזוודה הצידה ודחפנו את השימורים במזוודות הטרולי, בהן אין הגבלת משקל.

החזרנו את המזוודה עם 18 ק"ג במקום 23 ק"ג. בסוף שלחו גם את מזוודות הטרולי לבטן המטוס ורק המעיל שלי נשאר בחוץ…

הזמן בדיוטי הספיק לנו בדיוק לקניות ואוכל ועלינו למטוס. המראנו קצת באיחור אבל הטיסה הייתה חלקה ועברה בנעימים, ככה זה כשמפטפטים עם חברות טובות…

נחתנו בג'נבה ב17:30, אספנו את המזוודות ואת הרכב – הג'יפון החתיך שחיכה לנו… ויצאנו לדרך.

השמש בצרפת שוקעת רק ברבע ל-9. לכן נשאר לנו מספיק זמן לטייל קצת לפני שנגיע לצימר שהזמנו מראש.

נסענו מיד לאגם ג'נבה ושעון הפרחים (L'Horloge Fleurie), שוויץ קיבלה אותנו עם מזג אוויר נעים במיוחד ולמרות שהייתה כבר שעת ערב מאוחרת לא היה צורך במעיל או סוודר. טיילנו בטיילת שעל שפת האגם, צפינו במזרקה המרשימה ובברבורים הלבנים, הצטלמנו ונחנו מהטיסה. לאחמ"כ המשכנו לעיירה  Yvoire עיירה מימי הביניים השוכנת על שפת אגם ג'נבה. לא הספקנו להגיע לעיר העתיקה או לשפת האגם כי שמש יפה של שקיעה שצבעה בכתום-צהוב שדות ירוקים, גרמה לנו לעצור במקום לסשן צילומים (ככה זה טיול צלמות…)

אחרי סשן הצילומים השמש כבר שקעה, כיוונו את הוויז ישירות לצימר, אחרי כשעה נסיעה בחושך כבד בכביש אגרה הגענו לעיירה Les Contamines-Montjoie, החושך הכבד נמשך  והכביש התפתל בתוך יער עבות, הוויז הראה 14 דקות הגעה ליעד והן נמשכו כנצח! דרוכות ומתוחות הגענו סופסוף לצימר שלנו. ברונו, בעל הצימר, זקן חביב ובריא לקח את המזוודות והכניס אותנו לצימר הקטן והחמים שהזכיר לי מיד את הבקתה של היידי בת ההרים.

מאושרות מהצימר החמוד והנקי התיישבנו לנוח, לאחר כוס קפה וארוחה קלה פרקנו והתארגנו לשינה, כמו בכל טיול בנות עד שהסתיימו הפטפוטים ונכנסנו לישון השעה כבר הייתה 1 בלילה…

את הסרטון מה"בית של היידי בת ההרים" ניתן למצוא באינסטגרם של חו"ל כשר.

יום שלישי 8.5.18

במעט השעות שישנו בלילה ישנו טוב. אבל ב5 בבוקר, עם קרן אור ראשונה זינקנו מהמיטה לראות איפה אנחנו נמצאות ונעתקה נשימתנו! החצר הקטנה והירוקה מוקפת בהרי האלפים המושלגים והקולות היחידים שנשמעו בחוץ היו ציוצי ציפורים ומים זורמים.  רצנו אל שבילי העיירה המנומנמת לחפש את המפל או הנהר ששמענו מהבית, פחות מ-5 דקות הליכה נגלו לעינינו המפלים הזורמים מהפשרת השלגים במרומי האלפים,כשחזרנו שוב אל הבית כבר זיהינו את המפלים האלה גם משם.

הנוף בחוץ מדהים ביופיו ובשילוב האוויר הצח, השקט והרוגע, לא מצאנו שובע ובילינו את הבוקר בחצר הבקתה עם התה והשוקולד מול הנוף…

אחרי כשעתיים נכנסנו להתארגן ולהכין ארוחת בוקר וצהריים להמשך היום. אחרי שהתארגנו כמובן התחיל סשן צילומים על רקע הנוף ואז סופסוף יצאנו לדרך, תחילה נסענו לכיוון הסופרמרקט של העיירה ולשמחתנו התברר שזה יום שוק. עשינו קניות בשוק רק בשביל החוויה, לקנות פירות וירקות למרגלות ההרים המושלגים!

 

יצאנו אל העיירה שאמוני, אחרי כ40 דקות נסיעה בנוף המשגע הגענו אל העיירה ואל תחנת הרכבל  Place de l'Aiguille du Midi התברר שהמקום סגור בחודש מאי ונפתח רק בחודש יוני. אז נסענו לצד השני של העיירה אל הLIFT, כמו רכבל גדול בו עולים בעמידה כ30 אנשים אל פסגת ה Aiguille du Midi.

החניה במרכז העיר מוגבלת לשעה אחת לכן חנינו בחניון מסודר מאחורי הכניסה לרכבל, בוויז זה נקרא PARKING GREPON.

כרטיס למעלית\רכבל עולה 60 יורו ל2 תחנות ו32.5 יורו לעליה לתחנה אחת,גובה 2000 מ'. מוכרת הכרטיסים לא המליצה לנו לעלות בכלל, לטענתה הנוף בגובה 2000 מ' לא יפה ובגובה 3842 מ' היה באותו יום מעונן ברמה שלטענתה לא נראה כלום.

למרות שהוציאה לנו קצת את החשק החלטנו לעלות לתחנה הראשונה. היא כנראה מורגלת בנופים מושלגים ולכן לא מתלהבת מהנוף שם אבל בשביל ישראליות כמונו זה היה מספיק מלהיב.

הצטלמנו בשלג, קפצנו והשתוללנו כמו ילדות קטנות וכשסיימנו ירדנו ברכבל, אכלנו ארוחת צהריים, שניצלים שהבאנו מוכנים מהבית ונשמרו טעימים מאד. וטיילנו בעיירה היפה והשקטה, מסתבר שלצרפתים יש יום יום חג (יומיים מתוך ה4 שהיינו שם…) וכיוון שאותו יום היה יום חג רוב החנויות היו סגורות.

חזרנו לרכב עייפות ומרוצות ונסענו אל sixt fer a cheval, שמורת טבע יפיפייה עם מסלולי הליכה ברמות שונות, ובעיקר מקום מדהים לנוח בו מול עשרות מפלים שנשפכים מכל כיוון.

אחרי שרשמנו בוויז sixt fer a cheval הגענו לחניה על שפת נהר שוצף למקום בו ניתן לעשות רפטינג. למרות שזה היה מגרה מאד אנחנו לא עשינו, אבל מפעיל הרפטינג הסביר לנו שכדי להגיע לשמורה היפה והמפלים עלינו להמשיך עוד 4 קילומטר קדימה. אז נסענו לשם ומול החניה רעו בנחת כמה פרות, כמובן שמיד רצנו להצטלם איתן, הן לא הראו סימני ידידות אז עזבנו אותן לנפשן, שלט במקום הורה שהמפלים בעוד 3 קילומטר ועצלניות שכמונו, החלטנו לבדוק אם יש חניה קרובה יותר… הייתה! אז חנינו ממש קרוב לשמורה ותוך 4 דקות הליכה הגענו לפיסת גן עדן של רחבת דשא ענקית מוקפת הרים מושלגים ומפלים זורמים… בברז שלא מפסיק לזרום  מילאנו בקבוקים במים קרירים וטעימים מהמפלים והשתרענו על הדשא מול הנוף לשעות ארוכות.

 

לקראת שקיעה קמנו, התמתחנו ויצאנו לכיוון הצימר שלנו, בדרך צדה את עיני חנות של קיאבי אז מיד פנינו לחניה כדי לגלות שהחנות נסגרת ברגע זה ממש. זה לא מנע מאיתנו לעשות סיבוב מהיר ולצאת כל אחת עם זוג נעליים…

הגענו לצימר בדיוק בזמן לתה מול הנוף ברגעים אחרונים של שקיעה ואחרי שהחשיך נכנסנו לארוחת ערב, תוך כדי ארוחה תכננו את הטיול של יום המחר וסיכמנו את היום.

יום רביעי 9.5.18

את היום הזה החלטנו להקדיש לקניות בפריימארק, אז מה אם החנות הכי קרובה נמצאת בעיר ליון במרחק 3 שעות נסיעה? נסענו! הדרך ארוכה אבל הנופים המושלמים, המוזיקה המצוינת והחברה הכייפית העבירו לנו את הזמן בנעימים. הגענו אל קניון PART DIEU, כדי לחנות בקניון צריך לכוון ל PARKING CUIRASSIER. חנינו ודרך חנות גאלרי לאפייט בקניון יצאנו אל הפטיסרי\מעדניה הכשרה LA FINE TOCHE, תכננו לאכול שם ארוחת בוקר אבל התברר שהמקום הוא פרווה, אכלנו קצת מאפים (מאד טעימים!) וחזרנו לשופינג בקניון. הסניף של פריימארק אכזב אותי, לא בטוחה אם בגלל שהיה יחסית קטן או שבגלל השעה היחסית מאוחרת  היה ממש מבולגן ואיבדתי ידיים ורגליים…(לפריימארק, בכל עיר, מומלץ להגיע ב9 בבוקר מיד עם הפתיחה ואנחנו הגענו אחרי 12) בסופו של יום יצאנו עמוסות חבילות, רגועות ורעבות. נסענו אל מסעדת  Comptoir 43 שהומלצה לנו ושוב הופתענו משעות העבודה והמנוחה של הצרפתים כשעובד של המסעדה הודיע לנו שהמסעדה תיפתח רק עוד שעה (ב7 בערב!) בינתיים הוא הפנה אותנו לפטיסרי סמוך, הלכנו לשם כדי להתאכזב שוב ולגלות שכ-ל המלאי נגמר ונשארו כמה בגטים בודדים… חזרנו אל המסעדה ובעל המסעדה הנחמד הכניס אותנו לשבת, לשתות ולהטעין את הניידים עד שנוכל להזמין אוכל. האוכל הגיע טעים ומהר והשירות נעים ואדיב במיוחד, ארוחה של 4 מנות בשריות ושתיה עלתה 100 יורו כולל טיפ. שבעות ומרוצות יצאנו אל הדרך הארוכה לצימר…

יום חמישי 10.5.18

יום אחרון לטיול שלנו, קמנו לבוקר גשום ומעונן אבל לא ויתרנו על התכנית המקורית, טיול באנסי. אחרי הקפה המסורתי מול הנוף והתארגנות יצאנו לדרך, מבעד לחלונות הרכב הגשם היה נראה חזק ולא ידענו איך נוכל לטייל אבל המשכנו בדרך. כשהגענו לאנסי ויצאנו מהרכב התברר שהגשם לא חזק כ"כ וגם לא קר ואפשר לטייל וליהנות גם בגשם. חנינו על שפת האגם ורכשנו כרטיסים לשייט בסירה מקורה לשעה 11, את 10 הדקות שנותרו ניצלנו כמובן לתמונות, רק שמרוב התפעלות מהנופים והלוקיישנים המושלמים לא שמנו לב שהזמן עבר והשייט יצא, חזרנו למשרד ונתנו לנו כרטיסים ל11 וחצי. עכשיו נותרה עוד כמעט חצי שעה, כמובן שחזרנו להצטלם אבל הפעם עקבנו אחרי השעון… עלינו בזמן לסירה לשייט של שעה על אגם אנסי והתפעלנו מהעיירות והבתים היפים על שפת האגם.

כשנגמר השייט חזרנו לשוטט בסמטאות הצרות על תעלות המים ובין החנויות המיוחדות ,שוב יום חג לצרפתים אז שוב רוב החנויות סגורות.. אבל בקניון ענק בקצה העיר החנות קיאבי הייתה פתוחה והגענו אליה להשלמת קניות ומתנות.. (שעלו יותר מהקניה המקורית… )

כשתשו כוחותינו מהשיטוט חזרנו לרכב ונסענו לבדוק את הסופר הכשר בעיירה אקס לה בן. הגענו לסופר קטן אבל מלא בכל טוב, אפילו ספרי קודש נמכרו בו! לצד מבחר מוצרים כולל גבינות איכותיות, יינות, בשרים ואפילו מוצרי חד פעמי ישראליים. עשינו קניה קטנה וחזרנו לצימר להתארגן לטיסה ולשנת הלילה הקצרה…

בשעה רבע ל3 בלילה צלצלו כל השעונים המעוררים וקמנו מיד להתארגן לטיסה, את האשפה בעיירה צריך לקחת ברכב אל מקום האיסוף במרכז העיירה, אחרי שרוקנו את האשפה העמסנו את הרכב במזוודות ויצאנו לדרך אל שדה התעופה ג'נבה, טעות קטנה בדרך גרמה לנו להגיע לשדה ברגע האחרון ממש. את הטיסה הספקנו, אבל מי שהייתה האחרונה לעלות למטוס נקנסה ב80 דולר על תיק המצלמה שלקחה בנוסף לטרולי, למרות שכולנו לקחנו גם תיק וגם טרולי…

הטיסה המריאה 5 דקות לפני הזמן ונחתנו בארץ ביום שישי ב12 בצהריים. ישר למטבח…