2021_10_07_16_33_IMG_4050

לטייל זה לחיות - שבוע 108

מתחילים מחדש! אפריקה!

הכנות לטיסה לאפריקה

3-9.10.21

יום ראשון, יום הבת מצווה של שטרנא ליפשיץ בפנסילבניה. רותי כחברה הטובה ביותר של כלת השמחה, הצלמת ומפיקת סרט הבת מצווה מרגישה שהיא כמובן חייבת לחגוג באירוע אבל זה לא כ"כ פשוט, הדרך מבורו פארק לפנסילבניה ארוכה (כ3 שעות) וצריך להשיג לה טרמפ ראוי להלוך וחזור. אנחנו קמים מוקדם, מתארגנים ועושים את כל המאמצים להשיג לה טרמפ כזה. עד שיגיע הזמן לנסיעה אנחנו מנצלים את הזמן לעוד קניה בבינגו- ה"אושר עד" האמריקאי. הראש של ישראל קדח רעיונות כל הלילה ועכשיו הוא יודע בדיוק איך אנחנו צריכים לארוז לקראת הטיול באפריקה כדי שיהיה לנו נח ואנחנו קונים ארגזים, אוכל באריזות בגודל המתאים וגם פלטה לשבת קטנה בחצי בדיוק מהפלטה שהייתה לנו עד היום ונשארה ברכב בקולומביה.

אחרי הקניה ישראל נוסע עם רותי במונית עד הטרמפ שלה לפנסילבניה (חצי שעה כל צד) וב"ה למרות העיכובים היא מספיקה להגיע בזמן למסיבה!

 

בינתיים אני עם הילדים אצל אחותי וכמה שנחמד ונעים, אף אחד מאיתנו לא באמת מסוגל לשבת יום שלם בבייסמנט נטול אור שמש. אז יוצאים להסתובב קצת מסביב לבית רק כדי לספוג שמש, הילדים לא באמת צריכים יותר מגדר לטפס עליה ורחוב זר לחקור את המדרכות שלו… 

כשישראל חוזר וכבר ספגנו מספיק שמש אנחנו נכנסים לארוחת צהריים ומתלבטים לאן לצאת עם הילדים אחה"צ כדי לעייף אותם לפני הערב. תוך כדי שיחה אני מקבלת הודעה מהחברה שהתארחה אצל אחותי בשבת – רייזי שרף,  שנבוא עם הילדים שישחקו עם הילדים שלה. הדרך אורכת סה"כ 20 דקות אז אנחנו צועדים לשם ברגל, עם שני, בלי עגלה וכשהיא חייבת לחקור כל חלון ראווה, לשבת על כל מדרגה ולבחון לעומק כל איש שעובר ברחוב הדרך מתארכת לכמעט שעה. אבל בסופו של דבר אנחנו מגיעים… 

הילדים עסוקים עם חברים ומשחקים ואני זוכה לפינוק של תספורת, חפיפה וסירוק לפאה מהידיים המנוסות והמוכשרות של רייזי. אח"כ הילדים אוכלים ארוחת ערב ואנחנו קובעות להשכיב את הילדים ולצאת בעצמינו לארוחת ערב של מבוגרים במסעדה. 

השהיה בבייסמנט ללא אור שמש גורמת לסוג של ג'ט לג, השעון הביולגי משתגע ולכן בניגוד לימים רגילים בהם אנחנו מתעוררים תמיד עם השמש (בן 5 ל7 וחצי בבוקר) אנחנו מתעוררים הבוקר בשעה 9 וחצי!! שזה כבר מאוחר ממש!! עד שמסיימים את שגרת הבוקר של כושר, הליכה, ארוחת בוקר וקצת עבודה אנחנו מגיעים אל אחותי והילדים רק ב11 וחצי! הילדים, למרות שגם הם התעוררו יחסית מאוחר, כבר יושבים מסביב לשולחן אחרי תפילה וארוחת בוקר מעסיקים את עצמם בלימודים שונים. יעל מלמדת את עצמה לקרוא דרך הסידור, את מילות התפילה היא כבר יודעת בע"פ עכשיו היא לומדת איך הם כתובות. 

כיוון שאין לנו סימים בטלפונים ואנחנו משתמשים באינטרנט רק במקומות שיש ווי פיי לא היה לנו מושג עד לרגע זה על התקלה העולמית בווצאפ. אבל לאט לאט אנחנו נהנים מהשקט שניתן לנו בלעדיו… 

בזמן שאחותי ואני מתחילות לחשוב לאן אפשר לצאת היום בלי רכב ישראל ממשיך לחפש רכב לקניה באפריקה ומוצא סרטון של קמפר יפיפה שהיה מתאים לנו מאד לטייל איתו, יש רק בעיה קטנטונת.. הוא עולה קרוב למיליון דולר… עד שיהיה לנו כזה סכום בשביל רכב ישראל ממשיך לחפש ג'יפ יד שניה בתקציב שלנו שרחוק כמרחק שמים וארץ מהסכום הזה… 

השהיה בביסמנט שוב מחניקה לנו אז אנחנו יוצאים לקנות טוסטים לארוחת צהריים ואחרי הארוחה גיסי מודיע לנו שהוא הזמין לנו דרייבר שייקח אותנו לקוני איילנד. אנחנו יוצאות החוצה והמומות לראות את דוד שלי (שגם עובד כדרייבר) שלא ראיתי כבר 6 שנים ומזכיר מאד את אבא שלי (שגם לא ראיתי כבר שנתיים) 

אנחנו מגיעים לקוני איילנד ומתחיל לרדת גשם!! שוב במקום לבלות באוויר הפתוח שכ"כ נחוץ לנו אנחנו נכנסות לבלות בסניף של טרגט. משעמם! והגשם לא פוסק אז אנחנו חוזרות הביתה.. ישראל בינתיים ארז את הציוד שקנינו לאפריקה בביסמנט שלנו. 

אנחנו משכיבות את הילדים,ישראל יוצא עם גיסי לשיעור תורה ואנחנו מחפשות לאן לצאת להתאוורר בעצמינו. כבר מאוחר וכל המסעדות בניו יורק סוגרות מטבח ב10. אז אנחנו יוצאות אל אייס קרים האוס שכתוב שפתוח עד מאוחר. אבל מסתבר שגם שם המטבח נסגר מוקדם ורק שייקים וקינוחים ניתן להזמין עד מאוחר… 

עוד בוקר שמתעוררים ב9, השעון הביולוגי שלנו התפקס על השעה הזאת בבייסמנטים של ניו יורק… המראה שמקבל את פנינו אצל אחותי משעשע מאד: שני עם תחתונים של יעל על מכנס הפיג'מה שלה רוקדת ומציגה על הספה… שאר הילדים בהדרכת רותי מכינים שלטים למסיבת הפרידה שנערוך היום. ישראל נוסע לאסוף את תעודות הלידה שהזמנו ממשרד הפנים ודאגנו שנוסע נחמד שמגיע מישראל יביא לנו. הן חשובות מאד לטיול באפריקה עם ילדים. בדרך הוא עובר ליד מאפיית KAFF ומביא סנדוויצ'ים, בלינצ'ס, פסטות ועוגיות למסיבת הפרידה שלנו מאחותי וגיסי…

בערב אחרי שאני מקלחת ומשכיבה את הילדים ישראל משיג סופסוף רכב כדי שנוכל לצאת לקניות לקראת הטיסה. זה מתסכל לשבת ימים שלימים בבית כשיש לנו סידורים חשובים לעשות רק כי אין לנו רכב אבל מחירי השכרת הרכב בתקופה זאת מרקיעי שחקים. אנחנו נוסעים קודם כל לבייסמנט שלנו לארוז את כל המזוודות לטיסה ואז יוצאים לוולמארט להשלמת הקניות למסע באפריקה.

אחרי מסע הקניות למרות שכבר מאוחר אני לא מוותרת! אחרי שלוש פעמים בניו יורק הגיע הזמן שלי סופסוף לבקר באוהל הרבי מליובאוויטש! ולהתפלל על המשך המסע שלנו וההתחלה החדשה…

בבית למרות השעה מסיימים לארוז גם את הקניות הנוספות ואת כל שאר הפריטים של הרגע האחרון ואז, לפני שמחזירים את הרכב (וחוזרים ברגל..) מעבירים את כל המזוודות לבייסמנט של אחותי, משם נצא מחר לשדה התעופה!

טסים לאפריקה!!

למרות שהלכנו לישון ממש מאוחר השעון מכוון ל6 וחצי בבוקר ואנחנו מתעוררים בזמן, לא מוותרים על שגרת הבוקר גם ביום של טיסה ארוכה ואז הולכים לארגן את הילדים, הילדים כבר מוכנים עם הבגדים שהכנתי להם מאתמול, אני אורזת את הפיג'מות והכפכפים לטיסה כי ישראל עשה טריק שלמרות שלא שילמנו על שמירת מקומות, ולמרות שהמטוס מלא יהיו לנו ספסלים פנויים ונוכל לישון כל הטיסה… 

אנחנו מזמינים מונית גדולה ומגיע ג'יפ קטן, נס שישראל אלוף בלהנדס תאי מטען של מכוניות (ובכלל) והוא מצליח להכניס את כל 7 המזוודות והתיקים שלנו ואותנו, 6 נפשות בתוך ג'יפון עם 3 מקומות… 

וזהו זה קורה!! טסים לאפריקה!! שני ויעל פוצחות בריקוד כבר בפתח שדה התעופה, אנחנו ממהרים להליך הרגיל, שליחת מזוודות, צ'ק אין, בידוק ביטחוני.. כמובן שצריך לחלוץ נעליים ושני מתעקשת אח"כ לנעול אותן לבד כמו כולם… אני שמה לב לאשה חכמה במיוחד שנעלה על הרגליים שקיות ניילון במקום נעליים עוד לפני הבידוק… חיסכון בזמן ומאמצים… וזהו, אנחנו בשער ממתינים לטיסה, אישה מכוסה בשמיכה ישנה על ספה נוחה צדה את עיני וככה בדיוק אני מדמיינת את הקונקשן הארוך שלנו בקניה… 

אחרי המתנה של 3 שעות הגיע הזמן לעלות למטוס. שורת דיילים מחלקת לכל נוסע חבילה קטנה של פררו רושה כשר! כבר התחלה מצוינת לטיסה. 

רק עולים למטוס וכולם כבר עסוקים. כמה הם אוהבים טיסות…. כשהטיסה ממריאה אנחנו רואים שהטריק עבד! למרות שהמטוס עמוס ממש! לכל אחד מאיתנו יש ספסל שלם לישון בו כל הטיסה! והילדים שתיים בספסל, זה מספיק בשבילם…  (את הטריק שיתפנו עם חברי המועדון שניסו אותו גם הם וזכו בטיסה ארוכה ונעימה ללא תוספת תשלום)  

מיד אחרי ההמראה מגיע האוכל, כשומרי כשרות אנחנו מקבלים את המנות שלנו ראשונים והן אכילות וחמות! לא מובן מאליו בכלל באוכל של מטוסים!  

אח"כ במשך כמה שעות הגדולים עסוקים בדפים וצבעים שהבאתי אבל שני רק רוצה לצאת מהמטוס ואנחנו צריכים להסתובב איתה בכולו ולהראות לה שאין שום אפשרות כזאת… ב"ה לא עובר הרבה זמן ומחלקים את ארוחת הערב. גם אותה אנחנו מקבלים ראשונים וגם היא אכילה וטובה. עכשיו כשכולם שבעים ורגועים ומתחילים להחשיך את המטוס לקראת טיסת לילה אני עושה לילדים "מקלחת" בכיור בשירותים של המטוס, מחליפה לכולם את הבגדים לפיג'מות נוחות ומשכיבה אותם לישון בנוחות בספסל שלהם. כולם ישנים עד ארוחת הבוקר!

ארוחת הבוקר מוגשת לפני הנחיתה, אנחנו מעירים את הילדים לארוחה ולהתארגנות  ונוחתים לקונקשן של חמש שעות בקניה. צהריים וחם מאד בחוץ! אנחנו עוברים מהמטוס לאוטובוס לא ממוזג, מסיכות חובה גם על האף. אישה לידינו מסוחררת, מתנדנדת ונופלת. אף אחד לא מתייחס, שום עובד לא מביא כיסא גלגלים. היא קמה בכוחות עצמה ויורדת מהאוטובוס יחד עם כולם אל מבנה הטרמינל, אנחנו משגיחים עליה מרחוק וישראל קולט אותה שנייה לפני שהיא מתמוטטת שוב, הוא מושיב אותה על הרצפה, נותן לה לשתות ורותי נותנת לה את השוקולד ששמרה מהטיסה. היא מתאוששת ושוב קמה ללכת. עדיין אף עובד מצוות השדה לא חושב שהוא צריך לעשות משהו… הם רק עומדים ובוהים בישראל שדואג לה. וולקאם טו אפריקה… 

הבניין אליו נכנסנו ישן ומוזר, אין שילוט, אין סדר הגיוני ואף אחד לא יודע לאן הולכים.. כל הנוסעים מתבלבלים יחד, הדרך הנכונה היא לעלות במעלית, לרדת בכמה מדרגות, לעלות, ללכת על גשר ואז מגיעים לאיזה שומקום מוזר עם דלפקים, אבל זה עדיין לא המקום, יורדים במדרגות נעות, עוברים בידוק למרות שהרגע ירדנו מטיסה, ואז מגיעים לשער בו ממתינים לטיסה הבאה.. 

קבלת הפנים החמה לא הסתיימה… אין חשמל בכלל בשדה התעופה ביום חם כזה, זה אומר אין מזגן, אין תאורה ואין אפשרות להטעין טלפונים. לפחות יש אינטרנט אלחוטי… 

הטריק של ישראל עובד גם בטיסה הבאה ויש לכל אחד מאיתנו, כולל הילדים ספסל שלם! גם פינקו אותנו בלי שביקשנו בספסל ראשון, איפה  שיש יותר מקום לרגליים אבל אי אפשר לישון על כל הספסל כי הידיות לא מתרוממות, טוב שאני יכולה להעביר את יעל לספסל שלם לישון עליו.. 

בטיסה הזאת הארוחה החמה מגיעה חמה אבל כל המסביב קפוא, צוות הטיסה לא מילא אחר ההוראות הכתובות על האריזה ולא הפשיר את הארוחה בזמן… 

הנחיתה בדרום אפריקה קלה ומהירה, אמנם צריך למלא טפסי בריאות לכולם אבל אנחנו עושים את זה מהר. בדלפקי ההגירה אין תור בכלל וחמש דקות מהנחיתה אנחנו כבר בחוץ מחפשים  מונית. 

32 שעות אחרי שיצאנו מהבית של אחותי בניו יורק אנחנו מגיעים לבית שהזמנו מראש בקייפטאון ומרגישים שזאת הייתה הטיסה הקלה והנעימה ביותר בחיינו!

כהכנה לג'ט לג שבוודאי נסבול ממנו במעבר השעות בין שעון ניו יורק לשעון דרום אפריקה (זהה לשעון ישראל) ישראל הזמין לנו דירה מפנקת בבניין שמור ומפואר לחודש שלם בו נוכל לסדר את השעון הביולוגי. 

אנחנו מגיעים כל כך רגועים ושפויים למרות המסע הארוך מניו יורק לאפריקה שאנחנו מתחילים מיד לפרוק ומסדרים את כל המזוודות במקום, למרבה הצער למרות האריזה הקפדנית שלנו כנראה שהתייחסו למזוודות שלנו בפראות וקופסאות שקנינו לאחסון נח בטיול נשברו, ואפילו קופסת קקאו ממתכת התפוצצה! 

אנחנו מסיימים לפרוק ומתחילה הפסקת חשמל! בעלת הדירה כבר עדכנה אותנו מראש שבדרום אפריקה הפסקות חשמל פעמיים ביום לשעתיים בכל פעם הן דבר כ"כ נפוץ שיש אפליקציה שמעדכנת באלו שעות תהיה הפסקת החשמל כל יום! השעה 2 בלילה בדרום אפריקה אבל 8 בערב בשעון ניו יורק ובשעון הביולוגי שלנו וזאת שעה מצוינת להשכיב בה את הילדים לישון, עם הפסקת החשמל זה הרבה יותר קל…  

אני להוטה לשתף את חברי המועדון בקורות הימים האחרונים.. כל חוויות הטיסה אבל אין ווי פיי בגלל הפסקת החשמל, וכמו תמיד אני בוחרת להיות בלי סים אז אני מתחברת לטלפון של ישראל ומשתפת את חברי המועדון עד 3 לפנות בוקר.. אז הסוללות נגמרות ואי אפשר להטעין אז אנחנו הולכים לישון.

 אנחנו מתעוררים בשישי בצהריים, השעה אחת בצהריים (בניו יורק 7 בבוקר…)  וצריך למהר להכין שבת. מתלבשים ויוצאים אל הסופר הכשר בסי פוינט. מזג האוויר מפתיע אותנו. אנחנו לבושים מעברי- דק ארוך, וקפוא בחוץ! בצ'ייקרס סי פוינט (רשת סופרים בדרום אפריקה, רק בשכונת סי פוינט יש מחלקות כשרות) מחלקת האוכל הכשר המוכן נראית מגרה ממבט ראשון ואנחנו חושבים לחסוך זמן בהכנות ולקנות חלק מהאוכל מוכן אבל כמו תמיד כשמגיע הרגע להכניס לעגלה אני מעדיפה לקנות טרי ולבשל לבד, (יותר נכון שישראל יבשל…) אין כמו אוכל ביתי! 

בשעה 3 בצהריים אנחנו חוזרים הביתה ומתחילים להכין שבת מאפס. דגים, עופות, סלטים ואפילו חלות. לא קנינו שום דבר מוכן. אבל אנחנו מכינים במהירות שפע של אוכל טעים ונכנסים לשבת בשמחה וברוגע. 

בואו לטייל איתנו בזמן אמת!

אודות חו''ל כשר

אודות חו''ל כשר

Booking.com

בואו לטייל איתנו בזמן אמת!

Booking.com

בואו לטייל איתנו בזמן אמת!

Booking.com