יעל, המארחת שלנו מציעה לנו טרמפ אל שמורה יפה שנמצאת בדרך לסידורים שלה. אנחנו קופצים על ההצעה ויוצאים לטיול בלי הקמפר! זה כיף גדול לנסוע ברכב קטן ולא מסורבל, בלי לסגור הכל..פשוט להשאיר את הבית ולצאת…
הטיול שלנו הוא אמנם לשמורה אבל הדרך עם יעל מרתקת עוד יותר! היא מספרת לנו על כל ההיסטוריה והפוליטיקה של סווזילנד ושל אנשים שגרים בה ומסבירה לנו על כל מה שרואים לאורך הדרך.
השמורה- הכפר המסורתי של סווזילנד הוא כפר תיירותי שנבנה כדי להראות לתייר את החיים של הכפריים בסווזילנד בעבר ואפילו היום.
למרות שהכפר נבנה עבור תיירים יש משפחה שגרה בו בקביעות (אם כי לא בדרך המסורתית האותנטית בה חיים בני הכפרים באמת)
התשלום בכניסה כולל מדריך שמסביר לנו על הכפר, אנשיו ומנהגיו.. כמו בהימבה גם כאן הכפר עגול, יש בו כמה בקתות עגולות ושטח מגודר מעוגל במרכז בשביל הבהמות. לגבר מותר לשאת נשים ככל שירצה על עוד הוא יכול לפרנס אותן.
בכניסה לכפר סוואזי צריך לצעוק אי-קה-יה.. שפירושו בית ואנשי הכפר שולחים ילד קטן לקבל את האורח. אנחנו צועקים ורק נענים בקריאה מהבקתה הראשונה הצמודה לפתח, בעבר הבדתה הזאת היתה בקתת השינה של ילדות בגילאי 6 ומעלה, הסיבה שהן ישנו בבקתה הקרובה לפתח הכפר היתה שתוקפים לא היו הורגים ילדות אלא חוטפים אותן, לכן אם חלילה יגיע תוקף בזמן שהם רק יחטפו מישהי, ילדה קטנה תספיק לרוץ ולהזעיק את הגברים. יש הפרדה מוחלטת בין הגברים לנשים לכל אורך היום והלילה, הנשים במטבח (לכל אחת מהן יש מטבח פרטי) והגברים בשטח סגור מעוגל ליד שטח הבהמות. לנשים אסור להגיע לאזור הגברים מלבד בשביל להגיש אוכל. הן רשאיות לבשל את כל חלקי הבהמה מלבד הראש והרגליים- הן לא מבשלות ואוכלות את הראש כי אם הן תאכלנה את המח הן עלולות להיות חכמות יותר מהגבר, ואם הן תאכלנה לשון הן חלילה תדברנה יותר ממה שהן כבר מדברות.. ואם הן תאכלנה את הרגליים הן יברחו מהבעל שלהן🤣
גם בלילה יש הפרדה, לגבר בקתה משלו, לכל אשה בקתה משלה, והילדים והילדות ישנים בבקתות נפרדות. רק תינוקות ופעוטות עד גיל 6 ישנים עם האמא.ואיך יודעים אם ילד כבר הגיע לגיל 6 או לא? מבקשים ממנו להרים יד מעל הראש ולגעת באוזן הנגדית. אם הצליח הוא בן 6 ומעלה. אם לא, הוא קטן יותר…
במרכז הכפר יש את בקתת הרופא,סביבה צומחים צמחי המרפא בהם הם משתמשים. והבקתה הגדולה, של הסבתא. אימו של הגבר שהוא ראש הכפר. כל כפר הוא משפחה גרעינית אחת של גבר, אמא שלו, הנשים והילדים שלו. וכשהילדים מתחתנים רק הבכור והצעיר ביותר נשארים לגור ולרשת את הכפר, האחרים צריכים להקים לעצמם כפר לבד.
הבקתות עשויות קש (ולא בוץ כמו בהימבה) ולכן הן מאווררות יותר. הסוואזים היו נוודים ובקתה כזאת הם היו נושאים ומעבירים איתם ממקום למקום.
את הבסיס בונים הגברים ואת הקש שמעל שמות הנשים. הכניסה לכל בקתה נמוכה מאד וצריך להתכופף ממש כדי להיכנס. הסיבה- אם תוקף או חיה יכנסו לבקתה הם יהיו עם הראש למטה ויהיה אפשר להכות להם בראש עם מקל.
הבקתה הגדולה ביותר היא הבקתה של הסבתא שגם משמשת כ״עיר מקלט״ את כל הסכסוכים באים ליישב שם, אם אבא מכה את הילד שלו והילד בורח לבקתת הסבתא אסור לאבא יותר להכות אותו. גבר שיוצא למסע ציד ישן בלילה שלפני המסע עם הסבתא כדי לקבל את ברכתה ועצותיה. וכשחוזר מהמסע גם ישן איתה כדי לספר לה על מה עבר וללמוד ממנה את התובנות מהמסע שלו.