2022_11_10_19_55_IMG_0799

לטייל זה לחיות - שבוע 165

סווזילנד

מועדון החברים של חו"ל כשר!

עלינו- משפחה חרדית מטיילת 

כל פרקי המסע

למעקב אחרי הטיולים בזמן אמת בווצאפ

למעקב אחרי הטיולים בזמן אמת באינסטגרם

הרשמו כמנוי לערוץ היוטיוב שלנו!

תרומה להחזקת האתר

 בפרק הקודם

6-12.11.22
אנחנו מתעוררים לשבוע חדש. סופסוף עם שמש! ישראל ואני יוצאים להליכת בוקר ואני מחליטה לטפס אל ההר שמול הבית. הטיפוס מפתיע אותי- מהיר וקליל משחשבתי והנוף המדהים הופך אותי למאושרת באדם בן רגע!! פתאום אני מבינה שהדכדוך שנפל עלי במוצ״ש היה תוצאה של שבוע שלם בין קירות ואיזה נס שהשכלתי לצאת בזמן לפני שהוא השתלט עלי. אנחנו הולכים בראש ההר ואני לא מפסיקה לצלם ולהתפעל מהנוף. כשאנחנו יורדים מההר אנחנו רואים את המקומיים בלבוש המסורתי של יום ראשון עולים לתפילה על ההר.

בבית, אחרי ארוחת בוקר הגיע הזמן להחזיר את כל החפצים והאוכל שלנו מדירת האיירבנב לקמפר. העבודה הזאת קשה ומפרכת יותר מלארוז למזוודות או סתם לסגור את הקמפר ואחרי עבודה מאומצת של כולנו יחד אנחנו מוכנים ליציאה!
אנחנו נוסעים לסופר אבל החניה מוגבלת בגובה ולכן אנחנו צריכים לחנות רחוק. מהסופר אנחנו ממשיכים לביקור אצל יעל, הישראלית שביקרה אותנו ביום שישי. הנוף מהבית שלה עוצר נשימה ולמרות שקריר קשה לנו להיפרד.. רגע לפני שמחשיך אנחנו ממהרים להגיע לקמפסייט בmlilwane -פארק לאומי ענק עם מרחבי נוף יפיפיים וחיות שמסתובבת חופשי בשטח ויש לודג' וקמפסייט בפנים..

עד שאנחנו חונים כבר חושך אז מיד מתקלחים, אוכלים ארוחת ערב והולכים לישון.
ב6 בבוקר אני מתעוררת לקופים שמקפצים לי מול החלון. יעל ושני קופצות אל החלון גם הן לצפות בקופים ושאר החיות שמסתובבות לנו סביב הקמפר.. אנחנו מתארגנים ויוצאים להליכת בוקר משפחתית ארוכה בפארק המדהים! צועדים בטבע האינסופי לצד חזירי הבר, האיילים, הצבאים, הקופים והתנינים. הילדים חוקרים כל טביעת רגל, כל עלה, כל פטריה וכך מסלול של קילומטר אורך שעתיים או יותר..

אנחנו חוזרים מלאי תאבון לארוחת בוקר ואחריה כמו תמיד, אני עובדת, ישראל מטפל בקמפר והילדים ממשיכים לחקור את הטבע סביבם.
בבוקר יום שלישי ישראל מגלה שהשודדים שכייסו את כרטיס האשראי שלו כן הצליחו למשוך יותר מ1000 דולר מהכרטיס והוא מתאמץ ליצור קשר עם חברת האשראי הישראלית, לא פשוט לעשות את זה מסווזילנד וזה אורך הרבה זמן..
אני קמה לא מרגישה טוב ומבלה את רוב היום בנקודה האחת בקמפסייט בה יש מעט קליטה בשביל להצליח לשתף את חברי המועדון בסטטוסים. בערב, אנחנו מתקלחים ואוכלים ארוחת ערב מוקדם והולכים לצפות במופע ריקודים סווזילנדי אותנטי…

 

אנחנו מתעוררים מוקדם כרגיל והפעם רותי מנצחת על התארגנות הבוקר וממהרת אותנו להתארגן ולאכול ארוחת בוקר כדי שתוכל כבר לצאת עם ישראל ויהונתן לרכיבת אופניים בפארק.
ישראל יוצא עם הגדולים לרכיבה ואני נשארת עם הקטנות שממשיכות להיות עסוקות מאד במשחקים ובחקירה את הטבע וממש לא זקוקות לי שאשגיח עליהן או אבדר אותן..
ישראל והילדים חוזרים זורחים! מאושרים נרגשים ומלאי חוויות! ועכשיו תור הקטנות לאטרקציה… אנחנו הולכים כולנו לעשות להן רכיבה על סוס פוני.. חשבנו מדובר בפוני קטן אבל אנחנו מגיעים ומושיבים אותן על סוס ענק! הן לא מפחדות בכלל ונהנות מאד!
אני מתייאשת מלנסות לתפוס אינטרנט בנקודה אחת בקמפסייט (רק בעמידה, איפה שכל היתושים אוכלים אותי) אז הולכת לקבלה וקונה 500mg של אינטרנט רק כדי לגלות שהוא שווה פחות מהקליטה שיש לי בסים..
בינתיים ישראל ורותי מכינים ארוחת ערב מפוארת על האש עם סטייקים, קבבים וירקות😋

רגע לפני שהשבוע שלנו בפארק מסתיים אני אוזרת אומץ ויוצאת עם ישראל לרכיבת אופניים בפארק. עד השנה בכלל לא רכבתי על אופניים אף פעם, רק לפני מספר חודשים הסכמתי לרכב על אופניים אבל רק בטיילת ממש ישרה בלי מכשולים… ועכשיו לרכב על אופני הרים בשטח! עם אבנים בורות עליות וירידות!! אני צריכה לגייס המון נחישות וכל פיסת אומץ שיש בי כדי לצלוח את האתגר!! אני עולה על האופניים בפחד גדול אבל לומדת, משתכללת וצולחת את המסלול!!
למרות ההיי מהרכיבה על האופניים והנופים היפים אני עדיין לא מרגישה טוב ומבינה שאין ברירה אלא לצאת לבית מרקחת ולקנות אנטיביוטיקה. בית המרקחת היחיד באזור נמצא בכפר מקומי קטן ומוזר, הרוקחת מביאה לי קוקטייל כדורים בשקיות קטנות, אם גם ככה אני נגד תרופות ומתייחסת אליהן כמו אל רעל עכשיו אני לגמרי מרגישה מתאבדת… אבל מבינה שככה זה עובד כאן וגם שאין לי ברירה…

את ה״טיול״ לבית מרקחת אנחנו משלבים עם טיול במפעל נרות במתחם תיירותי יפיפה. המוכרת בחנות הנרות מתעניינת מאיפה אנחנו ומספרת שהבוסים שלה ישראלים! אנחנו מבקשים ממנה לפגוש את הבוס והיא הולכת לספר לו עלינו.
בינתיים אנחנו מתפעלים מהנרות המיוחדים והסבונים הריחניים ולומדים ומתנסים ביצירת נרות. כל ילד מקבל פיסת שעווה חמה ומפסל אותה כרצונו…
כשאנחנו מסיימים הבוס הגדול, ברנרד אברמוביץ מתפנה אלינו. הוא מספר לנו על עצמו- יהודי דרום אפריקאי שגדל בקיבוץ נגבה כ11 שנים וגם שירת בצבא. הוא גר בסווזילנד כבר 40 שנים!!
אנחנו מספרים לו על עצמינו ומראים לו את הקמפר ונפרדים בידידות…

הדרך מהקמפסייט ואליה היא כמו נסיעה בספארי
ואפילו מעניינת יותר, אנחנו פוגשים המון חיות ממש מקרוב!
הבשר שהבאנו מיוהנסבורג מתחיל להיגמר וצריך להצטמצם לכן אני מכינה בצק ומכניסה את הבשר הטחון בתוך לחמניות לארוחת ערב. ומכינה בצק נוסף וחלות לשבת…
אחרי האוכל אני לוקחת את התרופה שמיד גורמת לי לתופעות לוואי קשות ומפילה אותי לישון מוקדם.
ב1:20 בלילה אני מתעוררת מכאב רציני ביד שנגרם מעקיצות גדולות, ישראל מתעורר גם הוא ואנחנו נשארים ערים כמעט עד הבוקר, מה שלא מפריע לנו להתעורר מוקדם כרגיל ולצאת להליכת בוקר בפארק היפה ואחריה רוטינת שישי שכוללת כביסות, בישולים אפיה וכמובן.. תיקונים בקמפר…
בצהריים יעל שוב מגיעה לבקר אותנו, הפעם עם יותם בן ה13. רותי מגישה יפה את העוגה שהכנתי, העוגיות שהיא הכינה,תה,קפה ושוקו ואנחנו יושבים ומשוחחים כמעט עד כניסת שבת.

Booking.com

בואו לטייל איתנו בזמן אמת!

אודות חו''ל כשר

אודות חו''ל כשר

Booking.com

בואו לטייל איתנו בזמן אמת!

Booking.com

בואו לטייל איתנו בזמן אמת!

Booking.com