נקי לשבת

לטייל זה לחיות - שבוע 158

מתכוננים לחגים בנמיביה

18-24.9.22
בראשון בבוקר אנחנו עדיין בקמפסייט בצומאב, אני מתעוררת לקול הצחוק המתגלגל של שני כשיהונתן מצחיק אותה מתחת לשמשיה שלנו בחוץ. מבינה שוב שחיי הקמפינג האלה הם החיים שלי!!
אנחנו מנצלים את יום המנוחה הזה לעוד תיקונים בקמפר ולסדר מחדש, הגיעו הימים החמים אז בגדי החורף צריכים להיכנס למזוודות שמאוחסנות בתא מיוחד. אחכ אנחנו מבלים את היום בהרבה משחקי קלפים משפחתיים, עבודה ואוכל…

בבוקר יום שני אנחנו קמים ומתארגנים לנסיעה לווינדהוק לקראת ראש השנה כשישראל מגלה פתאום ששתי הבטריות של הקמפר לא עובדות! הוא מנסה להטעין אותן ונראה שהן נטענות לכן הוא מחליט להישאר לילה נוסף בקמפסייט בשביל לתת להן הזדמנות להיטען. הבטריות בסופו של דבר לא נטענות אבל אנחנו מעבירים יום שלם בלי חשמל בפסטורליות של הקמפסייט בצומאב. מזג האוויר כמובן, אחרי שאחסנתי את החורף הפתיע במעלות נמוכות במיוחד אבל עדיין כאלה שמאפשרות ליהנות משהיה בחוץ. הבנות קוטפות ״סבות״ ופרחים ואנחנו שוב משחקים משחקי קלפים ומשקיעים באוכל טעים.
בבוקר עם 2 בטריות שלא פועלות אנחנו נוסעים לווינדהוק ובדרך עוצרים בחברה שמוכרת מערכות סולאריות. הבחור שם מצליח להפעיל בטרייה אחת (הטובה) אבל לא יודע לטפל בזאת שלא עובדת כבר שבועיים. אנחנו ממשיכים לווינדהוק ושם שולחים אותנו מחברה אחת לשנייה ואף אחד לא יכול לעזור לנו עם הבטרייה.

אנחנו חוזרים לאורבן קמפ- הקמפסייט בו בילינו כבר שלושה שבועות בעבר ועוד לפני שמספיקים לחנות ניגש אלינו בחור ישראלי שישראל עזר לו עם הרכב שלו דרך הווטסאפ וזיהה אותנו מהתמונות..
הוא נמצא עם חבר ועוד זוג חברים ויחד אנחנו שלושה רכבים ישראליים בקמפסייט אחד בנמיביה!! בזמן שכולם רצים לשוחח בעברית אני מעמידה ארוחת ערב זריזה, כל החברה הישראלים באים לראות את הקמפר וכשהם הולכים אנחנו מתיישבים לאכול, משכיבים את הילדים ואני חוזרת לעבוד בבר המוכר כל-כך…
אנחנו קמים בבוקר מלאי תכניות אבל קודם כל הליכת בוקר, בחזור מההליכה אנחנו רואים מלון אוטובוס! אוטובוס שבו במקום כסאות יש 3 קומות של כוכים קטנים שבכל אחד מהם יש רק מיטה! 40 מיטוצ בסהכ!! ובגב האוטובוס מטבח תעשייתי גדול בו מבשלים לאורחים את הארוחות. המלון אוטובוס נגרר על אוטובוס רגיל בו יש כסאות לנוסעים ומקום למזוודות וזוהי בעצם דרך זולה ונוחה יחסית לטיול באפריקה. במקום לישון במלונות או לודג׳ים, ישנים בתוך אוטובוס בקמפסייט…

אנחנו סוגרים את הקמפר ליציאה וישראל מגלה שברגע שאנחנו מתנתקים מהחשמל של הקמפסייט האינוורטר נכבה ולא מספק חשמל לקמפר דרך הבטרייה האחת שעובדת. במשך שעה הוא מנסה לסדר את זה וללא הצלחה וכבר מאוחר אז אנחנו יוצאים מהקמפסייט בלי חשמל.
הוא מוריד אותי ואת הילדים בקניון לקנות בגדים לחג ונוסע לעוד חברות לנסות לתקן את מערכת החשמל בקמפר אבל אין שום חברה שיכולה.
בינתיים בקניון אני עוברת מחנות סמרטוטים אחת לשנייה ומבינה שאין סיכוי בקניון הזה למצוא אפילו בגד לשני! אז אנחנו מתנחמים בארטיק (זה יש כאן כשר כמו כל המוצרים מדרום אפריקה) וישראל אוסף אותנו. באורבן קמפ הנח שבעיר אין לנו מקום להלילה אז נוסעים לקמפסייט מרוחק כחצי שעה נסיעה מהעיר. ארוחת הערב למזלנו מוכנה כבר מהבוקר ועדיין חמה בתנור אז אנחנו מיד מתיישבים לאכול ומשכיבים את הילדים. עייפים מהיום כל מה שאנחנו רוצים זה ללכת לישון ממש מוקדם בעצמינו אבל אז ישראל מחבר אותנו לחשמל של הקמפסייט ואין חשמל!! במקום ללכת לישון ישראל נאלץ לבדוק מה הבעיה עד שהוא מבין שהכבל שמחבר אותנו לחשמל תקול, עכשיו הוא גם נהיה חשמלאי ומתקן בעצמו את הכבל (פותח, חותך, מחבר מחדש) ועל הדרך גם מתחשמל אבל בסוף זה עובד! יש חשמל ואפשר סופסוף ללכת לישון!

הגענו לוינדהוק על סמך הזמנה לשהות עם הקמפר בחצר בית חב"ד בראש השנה, אבל ביום חמישי, מושקא השליחה הציעה שנבוא כבר לשבת וכך נוכל במוצ"ש ובראשון לעזור בהכנות לחג. בכל זאת ביום שישי אני מחליטה לאפות לחמניות ועוגה שיהיה לנשנש ביו סעודות החג אם יהיה צורך, הילדים בינתיים מכינים גם עוגיות. אח"כ אנחנו מנקים את הקמפר לחג, מתקלחים ומתלבשים לשבת ובדרך לבית חב"ד אנחנו קונים דגים לתשליך… אנחנו מורידים את הבטרייה במקום האחרון שאולי עוד יצליח לסדר אותה, את הדגים לתשליך בבית חב"ד ונוסעים לקניון אחר לחפש בגדים לחג. לפני שנכנסים לקניון מתיישבים בקמפר ואוכלים ארוחת צהריים וכמה הומלסים רעבים ממש נכנסים לנו לקמפר לבקש כסף! אנחנו נלחצים ומפחדים להשאיר ככה את הקמפר ומקווים שיהיה שלם כשנחזור… אחד מהם מבקש שנקנה לו אורז ומבטיח לחכות עד שנחזור! אנחנו מוצאים חולצות לבנים ובגדים יפים לבנות וכשחוזרים לקמפר הוא עדיין שם! וליד הקמפר שלנו חונה קמפר נוסף! ההומלס שחיכה לנו מגיש לנו פתק מבעלי הקמפר הצמוד, הם רשמו שהתלהבו מהקמפר שלנו וישמחו לדבר איתנו. רותי מביאה להומלס שחיכה שקית פסטה (שקנתה כשהגענו לצ'ומאב) ומגיעים ממש לכניסת שבת לבית חב"ד.

אנחנו האורחים היחידים בשבת ונהנים מאווירה משפחתית. במוצאי שבת רותי נכנסת למטבח עם מושקי והן מכינות כמות אדירה של לחמניות בצורת תפוח, ישראל גם נכנס למטבח ומסדר סתימה בכיור, הכישורים והכלים החדשים שלו נדרשים לא רק בקמפר שלנו…
ואני מארחת משפחה ישראלית שהגיעה מדרום אפריקה עם מלאי חדש של יין וטחינה בשבילנו, בת ה4 שלהם משחקת עם הבנות ונהנית כל-כך מה שעוזר לי לשכנע אותם לשנות את התכניות שלהם לטיול בנמיביה ולהישאר לפחות ללילה הראשון של ראש השנה😀

Booking.com

בואו לטייל איתנו בזמן אמת!

אודות חו''ל כשר

אודות חו''ל כשר

Booking.com

בואו לטייל איתנו בזמן אמת!

Booking.com

בואו לטייל איתנו בזמן אמת!

Booking.com