טיול חגים תשרי תש''פ
שבוע חמישי פיליפינים - סוכות באל נידו
חמישה שבועות של טיול מאחורינו, מרגישים שינוי, רואים שינוי. אנחנו מחושלים יותר, מאוחדים יותר, סבלניים יותר, שזופים יותר, מנומשים יותר. וגם עייפים יותר, עייפים מלחלוק חדר משתף – הורים וילדים, עייפים מנסיעות , מללכת לארוחות וסעודות בבית חב"ד. מתגעגעים לאוכל ביתי, לפרטיות, ללשבת סביב שולחן שלנו.
בכל הטיולים הקודמים הצטערתי כשנגמר, רציתי להאריך… אבל כנראה שבמתכונת כזאת של טיול במלונות, עם כל הכיף זה גם מתיש, ובכל זאת אנחנו ממשיכים בכל הכח!
יום ראשון 13.10.19
ב-9 בבוקר צילצלו אלינו מהקבלה שהוואן שהזמנו ל-9:30 כבר מחכה בחוץ. כיוון שכבר היינו מאורגנים – עשינו צ'ק אאוט בזמן שעובדי המלון מעמיסים את המזוודות שלנו על הוואן ויצאנו לדרך של 4 שעות נסיעה לאל נידו, שם נחגוג את חג הסוכות. הדרך ארוכה ומרתקת אבל גם מפותלת ולא קלה, במיוחד כשמדובר בנסיעת בוקר. יעל העבירה את הנסיעה בלחפור לנו עם שאלות קיומיות כמו "איך יכול להיות שהשם ברא את כל העולם?" "גם את העצים הוא ברא? וגם את הבקבוקים?" כל תשובה הולידה שאלה חדשה והשיחה לא הייתה מסתיימת לעולם לולא הייתה נרדמת לבסוף 🙂
הגענו לאל נידו למעין תחנה בה עוצרים הוואנים וכולם עוברים לטרייסיקלים איתם נכנסים לעיר. הנהג הסביר שהג'יפ של המלון יבוא לאסוף אותנו עכשיו עד המלון, ואיזה פלא.. הגיעה ריקשה! ביחס לטרייסיקל זה כנראה נחשב ג'יפ….
עברנו מהוואן המרווח (ספסל לכל אחד) עם כל המזוודות לריקשה.
הדרך למלון הזויה וקופצנית, בחלקה נוסעים ממש על הים. עוד לא הבנו לאן בדיוק נחתנו רק שזה לא בדיוק לאן שחשבנו…
עשינו צ'ק אין ומיד פנינו להתארגן לחג. התחלתי לפרוק את המזוודות והופ! קפצה לה הפתעה! צפרדע ששרדה איתנו את הנסיעה הארוכה, כנראה התחבאה בתוך נעל… הוצאנו את המזוודה מהחדר למסדרון ועובדי המלון באדישות: "אה,פרוג" תפסו אותה ב2 אצבעות ושיחררו אותה לטבע.
יצאנו מוקדם לבית חב"ד כדי להספיק למסור את הכביסה למכבסה בדרך. יצאנו "לעיר" ומיד הבנו שטעינו כשחשבנו שמדובר בעיר גדולה ומפותחת, המקום מזכיר יותר את דרמסאלה-הודו… רחוב אחד מרכזי בו כל העסקים מוכרים את אותם הדברים בדיוק: טיולי שייט, תיקים נגד מים, כפכפים מיוחדים לטיולי שייט ומזכרות מאל נידו. בצידי הכביש חונים הטרייסיקלים שמחכים לנוסעים וכולם כולם פונים אלינו "היי מאם (הכוונה למאדאם) היי סייר, היי בייבי" (כל הילדים הם בייבי).
אחרי שמסרנו את הכביסה הגענו לבית חב"ד עם הנוף הכי יפה בעולם!! שוב הופתענו לגלות שמדובר בבית חב"ד קטן, במיוחד ביחס לכמות הישראלים שמבקרים באי.
יום שלישי 15.10.18
קמנו בבוקר בידיעה שאנחנו רוצים לעשות את TOUR A – (יש 4 טורים לבחירה, המומלצים ביותר הם A וC) אבל לא סגרנו כלום מראש, לילה קודם כשבררנו עלות של סירה פרטית רק לנו רצו מאיתנו 10-11 אלף פזו.
התארגנו ליציאה לטור ועלינו על השאטל של המלון לכיוון בית חב"ד, לקחת ארוחת בוקר ולמצוא סירה. הם כבר הבינו שאנחנו מחפשים טור ולכן הורידו אותנו על החוף באמצע הדרך אצל סוכן שדיברו איתו מראש שאנחנו באים והוא נתן לנו סירה ב5000 פזו.
ישראל הלך לבית חב"ד לקחת ארוחת בוקר ואנחנו בינתיים המתנו לו על החוף, הילדים מצאו חברות פיליפיניות קטנות ובנו איתן ארמון בחול.
כשישראל חזר עלינו לסירה, שמיועדת ל-20 נוסעים אבל עכשיו שירתה רק אותנו עם 2 אנשי צוות שהשיטו אותה.
הטור הוא טיול של יום שלם בסירה. שטים ועוצרים ב-5 איים בודדים, כל אחד מדהים יותר מקודמו. החוויה הייתה מדהימה!
שמעתי על אנשים שיש להם חלום לחיות על אי בודד כזה, ואף פעם לא חלמתי על זה בעצמי, אבל לראות את הילדים מתרוצצים על האי הבודד, כאילו הוא פרטי שלנו ללא שום פחד גרם לי לחשוב שאולי הייתי מתרגלת לחיים כאלה…. אושר אינסופי!
בסופו של יום מלא חוויות מדהימות ירדנו בחוף הצמוד למלון שלנו, הסירה לא יכולה להגיע לקו החוף ממש ולכן צריך ללכת כמה דקות בתוך הים על סלעים דוקרניים. כשהגענו למלון, עדיין בבגדי ים הילדים נכנסו מיד לבריכה שם בילינו עד הערב ואז נסענו לארוחת ערב בבית חב"ד.
הרחוב הראשי לפני בית חב"ד נסגר כל ערב לתנועת כלי רכב ומשמש כמדרחוב לבילוי וקניות, לכן הריקשה\טרייסיקל מורידים אותנו בתחילת הרחוב ואנחנו הולכים ברגל. מזג האוויר אמנם נעים בערב אבל הלחות גבוהה מאד ולכן כל גיחה הכי קטנה, אפילו לא.ערב קצרה מחייבת מקלחת אחריה.
יום רביעי 16.10.18
קמנו מוקדם מידי (7:15) יחסית ליום שתוכנן למנוחה במלון, הילדים שיחקו במשחקי דימיון וקלפים ואח"כ הלכנו לבריכה, שם יהונתן פגש את סמי- חבר ממרוקו והם נהנו לשחק ביחד.
בצהריים יצאנו לארוחת צהריים בבית חב"ד ואז נסענו בטרייסיקל!! חמישתינו יחד בטרייסיקל אחד! לאומגה בחוף LAS CABANAS.
הדרך לאומגה קשה מאד וכרוכה בעליה תלולה ומחליקה על אבני חצץ ולאחר מכן מדרגות רבות וגבוהות. פיליפינית נחמדה התלוותה אלינו למרות שלא ביקשנו, רק אח"כ הבנו למה… היא ידעה שהדרך קשה ומן הסתם נצטרך עזרה וגם הדרכה איך להגיע.. היא עזרה לנו עם הילדים ואח"כ קיבלה טיפ 200 פזו… (שכר יומי של פועל ב8 שעות עבודה הוא 250-300 פזו)
הפיליפינים שירותיים מאד! לא סתם הם עובדים בסיעוד בארץ… הם תמיד יושיטו יד כשצריך ותמיד בחיוך, גם אם כבר נקבע מראש השכר שלהם והם לא חייבים…
אחרי האומגה בילינו בחוף היפה עד לשקיעה המדהימה!! אז חזרנו בטרייסיקל ישירות לא.ערב בבית חב"ד.
יום חמישי 17.10.18
אחרי שאתמול תיכננו לנוח ובסוף טיילנו … הקדשנו את היום הזה למנוחה. למרות ששוב קמנו מוקדם בבוקר נשארנו בחדר והילדים עשו לי טיפולי יופי דימיוניים- איפור, לק ג'ל, תסרוקות ומסאז', כשכלי העבודה הם קיסמי אוזניים, טישו, מגבת, כפית, מברשת ומסרק 🙂
כשהייתי יפה מספיק (…) יצאנו לבית חב"ד לנטילת לולב וארוחת בוקר. עלינו על הריקשה של המלון אבל היא לא עבדה, אז עברנו לטרייסיקל שאחרי כמה דקות נסיעה גם הוא שקע בבוץ… 🙂
אחרי ארוחת הבוקר בבית חב"ד חזרנו למלון והעברנו כמה שעות בבריכה ובערב חזרנו לארוחת ערב בבית חב"ד. מושקי השליחה הייתה בדיוק באמצע להכין פיציות ונתנה לילדים בצק ליצור מה שבא להם, רותי אפתה פיתה, יעל אפתה לחמניה ויהונתן אפה כמה לחמניות. את השלל הם שמרו לארוחת הבוקר של מחר…
יום שישי 18.10.19
בבוקר הילדים אכלו את הלחמניות שאפו אתמול עם שוקולד מריר שהמסתי בתוך שקית במים רותחים ומרחתי להם.
יצאנו לעיר ולקחנו טרייסיקל למפלי KUYAWYAW.
אחרי שעה של נסיעה מתישה הגענו למפלים. הכניסה בתשלום 250 פזו למבוגר,ועוד 200 פזו למדריך. ילדים בחינם.
המסלול למפלים עובר בתוך יער גשם סבוך, לא היה חם אבל 100 אחוז לחות! לא קל בכלל…
2 דקות לתוך המסלול יעל התחילה לבכות שאין לה כח ללכת ורותי פחדה מהעכבישים הענקיים שהתרוצצו שם, רק יהונתן צעד עם המדריך בראש כמו גבר גבר ולא התלונן…
ישראל הרים את יעל על הכתפיים והמשכנו לצעוד, עברנו מפל אחד וטיפסנו לעבר המפל השני כשפתאום ישראל החליק על שפת תהום עם יעל על הכתפיים, הכפכפים שלו נפלו והתגלגלו ולמרבה המזל מלבד שריטה בברך הם יצאו בריאים ושלמים.
לא הרשיתי יותר שיעל תהיה על הכתפיים והיא נאלצה לטפס בעצמה למפל השני, שם יש גם בריכה טבעית קרירה ונעימה. נכנסנו לטבול והילדים כרגיל נהנו להשפריץ מים.
חזרנו למלון עייפים ומותשים אחרי המסלול והנסיעות הארוכות בטרייסיקל אבל השעה היתה מאוחרת ולא היה זמן לנוח. התארגנו במהירות להגיע בזמן להדלקת נרות בבית חב"ד.
הטיול שלנו ממשיך! כל התמונות, הסרטונים והתשובות לשאלות שמעניינות אתכם מחכים לכם באינסטגרם
הפרקים הבאים:
תרומה להחזקת ופיתוח האתר
לשמחתי הרבה, מאז עלה האתר לאוויר גולשים רבים נעזרים, לומדים, משתפים ומגיבים.
בכוונתי להמשיך ולפתח את האתר ולהוסיף בו אפשרויות וכלים נוספים עבור כולם.
כידוע לכם, פיתוח ותחזוקת האתר עולים לא מעט ומצריכים זמן עבודה רב.
אני מזמינה אתכם לתרום ולהיות שותפים באחזקת האתר ובפיתוחו – איש כפי יכולתו.
כדי שאוכל להמשיך לעדכן ולתחזק את האתר למענכם.
התרומה כאן מתבצעת באמצעות מערכת PayPal בצורה מאובטחת ופשוטה ביותר.
תודה!