במיאמי כבר ביקרנו לפני 4 שנים והיא לא הרשימה אותנו בכלל, הפעם אנחנו חוזרים  אליה כדי לטייל בפארק הלאומי אברגליידס. בצהרי יום חמישי מצוידים בארוחת צהריים חמה, אבל לא מצוידים בכובעי שמש וקרם הגנה אנחנו מגיעים לאברגליידס. מחיר הכניסה לפארק הוא בין היקרים בפארקים הלאומיים של ארה"ב, 35 דולר לרכב משפחתי לכניסה חד פעמית. אנחנו רוכשים ב80 דולר את הכרטיס שכולל כניסה רב פעמית לכל הפארקים. אברגליידס הוא פארק ענק ומומלץ לבקר בו יותר מיום אחד, אנחנו רוצים לראות תנינים ומתחילים במסלול הליכה קצר על הביצות. הוא מזכיר את שמורת החולה ואנחנו רואים בעיקר הרבה ציפורים יפיפיות ורק 2 זנבות תנינים… חם ולא מספיק מעניין אז יעל מתחילה לנדנד שכואבות לה הרגליים והיא רעבה (הקשר הזה בין שיעמום לרעב…איך ומתי הוא נוצר??) אנחנו עוצרים לארוחת שניצלים וממשיכים למסלול הבא, השלטים מזהירים מפני נחשים, תנינים ושאר חיות טורפות. הדרך נראית כמו ג'ונגל סבוך אבל חוץ מעצים ויתושים אנחנו לא רואים נפש חיה, לא אדם ולא ציפור. עד כאן האברגליידס מאכזב ממש.

כבר אחה"צ ועוד מעט נסגר הפארק ואין זמן להגיע לשייט בין התנינים או סיור מודרך אחר, אנחנו נוסעים בתוך השמורה והנוף יפה אבל לא מלהיב, עוד מסלול הליכה משעמם עוד יותר מקודמיו ואנחנו חוזרים הביתה. אבל כ"כ ציפינו לאברגליידס הזה אז מתכננים לחזור שוב בהמשך השבוע ולטייל בצד השני, אולי שם נראה את התנינים.