לטייל זה לחיות

שבועות 14-15 לידה בניו יורק

 לפני עשרה חודשים, רגע לפני הגשמת החלום:

תאריך יציאה – יש

תכנית מסודרת לשנה הראשונה – יש

כרטיסי טיסה לצד אחד – יש.

ו… טוויסט בעלילה – כמו בכל סיפור טוב. גם יש! 

באופן טבעי היינו אמורים לעצור הכל, מקסימום לצאת לטיול חגים רגיל ולחזור. ולדחות את הגשמת החלום שלנו ל"זמן הנכון" – אחרי הלידה.

אבל כבר הבנתי שאין "זמן נכון" להגשים חלומות. יש זמן- ואנחנו מחליטים מה לעשות איתו. 

החלטתי להמשיך בתכנית למרות שמעולם לא טסתי בהריון ולמרות שההריונות שלי קשים מאד. 

לפי תאריך היציאה שנקבע מראש יצא שנצא למסע בחודש השביעי להריון, מה שאומר שאת רוב הבדיקות אעשה בארץ.

נשאר רק להחליט איפה ללדת ולתכנן מחדש את תכנית הטיול. (רק עד הלידה… למדנו שאין טעם לתכנן תכניות ארוכות טווח)

טיסה בהריון מתקדם

הדברים הראשונים שחובה לבדוק ולדאוג להם כשטסים לחו"ל בהריון:

ביטוח – כל חברות הביטוח מבטחות נשים בהריון רק עד השבוע ה32 להריון והביטוח כולל מקרי חירום של המבוטחת בלבד. זאת אומרת, לא כולל מעקב הריון וביקורי רופא סדירים. ולא כולל לידה מוקדמת ופגיה.

עשינו לכולנו ביטוח של הפניקס אצל יוסי רייניץ (לינק לאתר הביטוח)

אישור רפואי לטיסה – רוב חברות התעופה מטיסות נשים בהריון עד לשבוע 36 ודורשות אישור רפואי רק משבוע 28. בכל מקרה שההיריון בולט לעין כדאי להצטייד באישור רפואי גם אם לא נדרש לפי חוקי החברה. החוקים משתנים בין חברה לחברה ולכן חשוב לבדוק את מדיניות החברה בה תטוסי. 

רופא\ בית חולים למקרה הצורך – כשטסים במהלך ההריון לזמן קצר בד"כ לא יהיה צורך ברופא או בית חולים אבל בטיול ארוך של 7 שבועות במזרח הייתי חייבת להיבדק לפחות פעם אחת, אפילו רק בשביל לקבל אישור רפואי לטיסה… ב"ה היום בכל מקום בעולם פזורות שליחות חב"ד והן בשמחה מפנות לרופא המתאים.

הביקור אצל רופאת הנשים בפיליפינים היה עוד חוויה בטיול… 

ואיך זה לטייל בהריון מתקדם?

ההריונות שלי קשים ומלווים בכמעט כל תופעת לוואי שקיימת בהריונות. אז אמנם ההיפרמיאזיס עובר אצלי בחודש חמישי אבל הוא רק מפנה מקום לסימפיזיוליזיס.(משתפת כי הגיע הזמן להגביר את המודעות!)  לכל מי שסבלה או סובלת מסימפי אני מרשה עכשיו לא להאמין… גם אני לא האמנתי כל יום מחדש (ועד עכשיו) שזה אפשרי, שאני מטיילת למרות הכאב העצום. ובאמת אין הסבר הגיוני למצב בו אני לא מסגלת להתהפך בלילה, בוכה מכאב כשקמה אבל צועדת במסלולי הליכה בטבע.

הטיול מחייה אותי ומשכיח ממני את הכאב, גם אם זה לכמה רגעים, זה נותן לי את הכוחות לצאת גם ביום הבא, (או בזה שאחריו כי בכל זאת צריכה גם לנוח…)

בהשוואה להריונות הקודמים הבנתי שעדיף לי לסבול מכאבים פיזיים גדולים ובמצב רוח מרומם בטיולים מאשר לשקוע בכאבים הרגילים ובתסכול בישיבה בבית.

לידה בחו''ל

 ביטוח – כידוע, לידה בחו"ל זה עסק יקר ואין ביטוח שמבטח לידה בחו"ל מלבד דייויד שילדס שמבטחים רק לאחר ותק של שנה, מה שלא יכל לעזור במקרה שלי…

לכן התחלנו לברר איפה יהיה זול ובטוח ללדת. על ארה"ב אפילו לא חלמנו אלא שבמקרה נודע לנו שניתן לקבל ביטוח שמכסה גם הריון ולידה בארה"ב. 

בחירת רופא ובית חולים – כשתיכננתי לידה בחו"ל ידעתי שנהיה לבד במערכה, לא כיוונתי למקום ספציפי בו אלד אלא לפי המקום בו נמצא בית מתאים לשהות של חודש. התמזל מזלי והגעתי ללדת בסטטן איילנד שם נעזרתי בשפרינצי חברה מדהימה (שגם שמרה על הילדים בזמן הלידה) (כדאי לכן להכיר גם!) ובנות משפחה והן גם הדריכו אותי לאילו רופאים לפנות והסבירו לי בסבלנות איך עובדים הדברים בארה"ב.

הלידה – בארצות הברית הרופא שליווה את מהלך ההריון הוא הרופא שמלווה את הלידה. לכן מיד כשמתחילה הלידה מתקשרים לרופא ומודיעים לו שאנחנו בדרך לבית החולים. 

בבית החולים מתקבלים במיון כמו בישראל, את ההבדל הרגשתי רק בחדר הלידה. שם ליוותה אותי אחות שלא עזבה במשך כל השעות הארוכות ורק ללידה עצמה הגיע הרופא. 

אחרי ההתאוששות, בדיוק כמו בארץ הועברתי למחלקה וחלקתי חדר עם יולדת נוספת, לשמחתי גם היא יהודיה חרדית.

הצוות אדיב ומקצועי מאד ובכל כמה דקות נכנסת אחות\ רופא לבדוק, להסביר ואפילו לתת משכך כאבים. כאשר יש צורך בהסבר רפואי שכולל שיחה של יותר מכמה מילים הרופא מתקשר למתורגמן שיתרגם לי את ההסבר לעברית כדי שלא יהיו ח"ו אי הבנות. כדי להביא את הילדים לביקור יש צורך באישור מרופא שהם בריאים ומחוסנים ולתינוקות מוצמד צמיד אלקטרוני למניעת חטיפות.

אוכל כשר מוגש בחמגשיות סגורות כמו במטוס אבל הטעם והריח גרועים יותר מבמטוס (ואני כבר התרגלתי לאוכל מטוסים..) אבל בבית חולים בסטטן איילנד יש חדר "ביקור חולים" שמופעל ע"י חסידות סאטמר בו ניתן לקחת בחינם אוכל ושתיה מכל סוג. כולל סעודות שבת, חטיפים ועוגות.

התאוששות

אחרי 2 לילות בבית החולים, ביום חמישי כ"א כסלו חזרתי הביתה, לבית שהיה הבית שלנו בשבועיים שלפני הלידה ויהיה הבית שלנו לשבועיים הקרובים. בשבת עשינו את הקידוש ב"שטיבל" (בית הכנסת ) של גור בסטטן איילנד שהיה מרוחק מהבית שלנו לכן נסענו להתארח אצל בת דודה שגרה קרוב. שבת הקידוש הייתה חוויה לילדים שבילו שבת שלימה עם ילדים בני גילם דוברי עברית.

ההחלמה מהלידה עם כל המשפחה – בעל וילדים סביבי הייתה לי נעימה ורגועה והעובדה שחזרתי בדיוק לחג החנוכה הקלה על נקיפות המצפון שלי בקשר לחינוך הביתי… אמנם אמא -המורה בחופשת לידה אבל הילדים בחופשת חנוכה…

הכאבים מההריון החמירו מאד אחרי הלידה והכריחו אותי להישאר בבית לנוח ולא לחשוב בכלל על טיולים (מלבד גיחות לרופאים וערבי לביבות…) תהיתי אם הכאבים החמירו בגלל שטיילתי כל ההריון, לעולם לא אדע איך הייתי מרגישה אם לא הייתי מטיילת אבל למרות הסבל ידעתי שלא הייתי מוותרת על המסע ועל כל יום של טיול בו למרות הכל.

הקושי העיקרי בלידה בחו"ל היה דווקא להבין את הביורוקרטיה בארה"ב, מילוי טפסים והרבה שיחות טלפון של שבירת שיניים באנגלית כדי לדאוג לתעודת הלידה ורופאים לתינוקת.

בואו לטייל איתנו בזמן אמת!