לטייל זה לחיות - שבוע 62
סן קריסטובל - פלנקה מקסיקו
סיור בכפרים של שבטי המאיה
12-18.11.20
את סיור הכפרים עם יגיל קבענו ליום שישי מוקדם בבוקר, לכן כשהגענו לבית בסן קריסטובל ביום חמישי בשעה 5 אחה"צ היינו צריכים לפרוק מהר, להכין ארוחת ערב, להשכיב את הילדים ולהכין את כל השבת בזריזות . וזה בדיוק מה שעשינו.. ב10 בלילה אנחנו הולכים לישון כשכל השבת מוכנה כולל כמות יפה של סלטים, חלות, עוגה, בשר ודגים.
בשישי ב9 בבוקר אוספים את יגיל מהחווה שלו ליד סן קריסטובל ויוצאים לטיול בכפרים של שבטי המאיה. מתחילים בכפר נאציג שם גרים שבט הזינקנטן שמפורסמים בזכות הפרחים הרבים הרקומים על הבגדים שלהם.
באזור הזה של מקסיקו מדוברות 7 שפות של בני המאיה, לשפה של שבט הזינקנטן קוראים צ'וציל, ויש להם מילה אחת שדומה למילה בעברית. הם אומרים מתנל ואנחנו מתנה. המשמעות זהה.
יורדים במרכז הכפר שם בדיוק נערכת חתונה! ואנחנו צופים מרותקים בחתונה ובגברים של הכפר שלבושים בלבוש מסורתי לכבוד האירוע בניגוד לנשות הכפר שלבושות בלבוש מסורתי גם ביומיום.
עבור יגיל זאת הייתה הפעם הראשונה בה הוא עורך את הסיור ביום שישי לכן הוא מופתע מהשוק הגדול והתוסס שמתקיים (כנראה רק בימי שישי) בכיכר העיריה.
הסיור ממשיך בבית של משפחה מקומית, בבית גרים יחד כל בני המשפחה המורחבת, הסבתא- המנהלת את הממלכה ביד רמה, הילדים הנשואים, הכלות, החתנים והנכדים. בבית אנחנו רואים רק את נשות המשפחה העמלות, אורגות, רוקמות, מבשלות ומטפלות בילדים. הגברים בחממות, מגדלים את הפרחים…
המשפחה מתפרנסת מהבדים אותן הנשים אורגות ורוקמות. כדי לייצר מטר אחד של בד יושבת הסבתא במשך שבוע שלם, כל יום 8 שעות על הברכיים ואורגת. ובכמה היא מוכרת את מטר הבד הזה? ב350 פסו שהם אפילו לא 100 ש"ח!!
במטבח המקסיקני מבשלים על מדורה ואופים על המדורה. אופים טורטיות שעשויות מקמח תירס ומים בלבד (אמרו לנו שזה בהכרח כשר בכל מקום אבל אח"כ שמענו מאנשים שראו שהן שמות בזה גם שומן חזיר! נס שאנחנו לא קונים שום דבר שאין עליו חותמת כשרות.) לצד הטורטיות אוכלים סלסות חריפות מעגבניות ופלפלים וגם פריחהול- שעועית שחורה.
אנשים עמידים תולים את הבשר שלהם לעישון מעל המדורה ואוכלים גם בשר מעושן.
בכל מטבח מקסיקני תמצאו הרבה תירס. וכל ארוחה תכלול אוכל שעשוי מתירס! בכלל, התירס הוא הרבה יותר מאוכל עבור המקסיקנים, שבטי המאיה, בניגוד לכל הדתות שיודעות ש"מעפר באנו ואל עפר נשוב" מאמינים דווקא שהאדם נברא מתירס! יגיל מספר לנו על בני המאיה, שהיו עובדי אלילים וסגדו לתירס, לנמר, לשמש, לירח ועוד… עד שהגיעו הספרדים שכבשו אותם והכריחו אותם להתנצר, הם אומנם התנצרו כלפי חוץ אבל המשיכו לעבוד אלילים בסתר, לכן על הצלב שלהם מצויר תירס! וכשהם סוגדים לו הם בעצם ממשיכים לסגוד לתירס.
סן חואן צ'אמולה
התחנה הבאה היא הכפר סן חואן צ'אמולה. בכפר הזה הלבוש המסורתי הוא חצאיות צמר פרוותי שחורות לנשים ואפודות צמר פרוותי לגברים. הצמר הזה יקר מאד ולכן לרובם יש חצאית\אפודה אחת בלבד למשך שנים.
האתר התיירותי הרשמי בכפר הוא כנסיית סן חואן, או כמו שהיא נקראת בפי המטיילים, כנסיית קוקה קולה. אנחנו כמובן לא נכנסים לכנסיה, אבל הקשבנו לסיפור המעניין עליה, כזכור, בני המאיה לא היו נוצרים ולא התנצרו מרצונם אלא באינקוויזיציה בלית ברירה. לכן הם בנו כנסיות אבל בתוכן ערבבו את טקסי הנצרות יחד עם פולחני עבודת האלילים שלהם.
והפולחן שלהם כולל הרבה מאד בקבוקי שתיה מוגזת, ובמקרה הזה, קוקה קולה…
הכפר צ'אמולה גם נחשב לכפר עם צריכת הקוקה קולה הגבוהה בעולם! ולא סתם… אחד מנשיאי מקסיקו לשעבר היה מנכ"ל קוקה קולה לפני שהיה נשיא. וכשהביאו את הקוקה קולה למקסיקו נתנו לכל התושבים קוקה קולה חינם במשך חודש! ככה הם התמכרו.. ויותר מזה! הקוקה קולה במקסיקו עולה כמו מים ולפעמים אפילו זול יותר! (לא ידענו עד שיגיל סיפר לנו כי אנחנו שותים רק מים…אבל זה מדהים!)
הסיור עם יגיל ממשיך ברחובות הציוריים של סן קריסטובל שם הוא מספר לנו על הכיבוש הספרדי ועל עצמאותה של מקסיקו, אנחנו מבקרים גם בקאסה דה יגיל- ההוסטל לצעירים של יגיל שממקומם בדיוק על הכיכר המרכזית של סן קריסטובל.
ובטיול בשוק הצבעוני אנחנו שומעים מיגיל הסבר מרתק על אבני הענבר ורואים גם אבני ענבר מיוחדות.
הילדים לא מוותרים ודורשים מיגיל לבקר גם בבית שלנו, ואחריו אנחנו נוסעים עם יגיל לצימרים שלו, שם מתארחת משפחת גלעדי עם בנות בגילאי הילדים שלנו. הילדים מתחברים באופן מידי ואנחנו מבלים שם כמעט עד כניסת שבת. אז יגיל מודיע שהוא יגיע אלינו לסעודת שבת וכולנו קופצים מאושר! כבר יותר משנה במסע ועוד לא זכינו לארח בשבת! הזמנו את משפחת גלעדי לסעודה שלישית כדי שהילדים יוכלו לשחק יחד אחה"צ.
אורחים לשבת!
בליל שבת, רגע לפני שאנחנו מתייאשים יגיל מגיע והשמחה גדולה! אורח לשבת!
כשאנחנו נוטלים ידיים ומברכים "המוציא לחם מן הארץ" יגיל מספר שכשהיה בן 13 השתתף במבצע ניקוי הארץ בשכונה חרדית בירושלים וכשהיה צמא נכנס לגן ילדים וביקש מים, הוא קרב את הכוס לפה כשהילדים ההמומים שאלו אותו "אתה לא מברך?" והוא בתמימות של תינוק שנשבה ולא יודע דבר ברך "ברוך אתה המוציא מים מהברז"….
התרגשנו מאד מהתמימות שלו אבל פרצנו בצחוק בדיוק כמו אותם ילדים בגן לפני עשרות שנים 🙂
למחרת אחה"צ משפחת גלעדי באה לבקר, הילדים כל כך נהנים יחד שאנחנו קובעים איתם טיול למחר- יום ראשון.
GRUTAS DE RANCHO NUEVO
משפחת גלעדי רק הגיעה לסן קריסטובל ועוד לא הספיקה לבקר ברנצ'ו נואבו לכן את הטיול המשותף אנחנו קובעים, ביום ראשון אחה"צ אנחנו נפגשים שם כדי להעניק לילדים עוד כמה שעות של חוויה משותפת לפני שאנחנו ממשיכים לכיוון ממנו הגיעה משפחת גלעדי- האיים הקאריביים…
בזמן שהילדים משחקים, נועם גלעדי מספר לנו על הנסיעה שאנחנו מתכננים ליום למחרת. (הדרך ממנה הם הגיעו) הוא מספר שיש שני דרכים, האחת: קצרה שהיא ארוכה – דרך הכפרים, לפי וויז וגול מפס היא קצרה יותר אבל במציאות היא דרך קשה ונוראית שרובה שבורה ואפשר לנסוע בה רק על 20 קמ"ש רוב הזמן ולכן מתארכת מאד. הוא מספר כמה הם סבלו בדרך הזאת ולכן מזהיר אותנו לנסוע בדרך הארוכה שהיא קצרה – דרך כבישי אגרה שלפי המפות ארוכה יותר אבל בטוח נוחה ובסופו של דבר גם מהירה יותר.
פלנקה
בבוקר אנחנו נכנסים לרכב ומתלבטים באיזה דרך לבחור, הסיפורים של משפחת גלעדי על הכפרים בדרך הקשה דווקא מלהיבים אותנו יותר לנסוע בה, והם באים מהצד הקאריבי והמטופח ואילו אנחנו מהצד המערבי הקשוח של מקסיקו, כבר נסענו בכבישים הכי קשים של מקסיקו, כמה נורא זה יהיה? ובמיוחד שהמפות מראות שהדרך הזאת קצרה יותר? וגם מעניינת יותר! אנחנו בוחרים בדרך "הקשה" (ללא כבישי אגרה)
מיד כשמתחילים בנסיעה מתחיל לרדת גשם שוטף- מבול! וערפל כבד! אני נלחצת, לא מספיק הזהירו אותנו שהדרך שבורה, עכשיו בטוח היא תישבר יותר ואפילו לא נראה את הבורות!
ב"ה המזג משתנה די מהר וחוזר לשמש הרגילה והנעימה. הדרך באמת מרתקת ויפיפייה בדיוק כמו שחשבנו וגם לא קשה כמו שתיארו אותה, לפחות בשבילינו. ישראל כבר מיומן מאד בדילוג על בורות ושברים בכביש כמעט בלי להאט בכלל ולכן אנחנו נהנים מכל רגע!
הדרך אמנם לא עוברת בכבישי אגרה אבל מהתשלום אי אפשר להימנע, באחד הכפרים פתאום מחסום! נערים מניחים קרש עם מסמרים על הכביש ומי שרוצה לעבור חייב לשלם 50 פסו. אנחנו משלמים בחיוך, זה חלק מהחוויה ותרומה קטנה לנערים העניים שאמנם פנו לדרך של פשע, אבל מי אנחנו שנשפוט….
בהמשך, ילדים קטנים יותר חוסמים את הכביש עם חבל, כל רכב שמגיע חייב לעצור ולקנות מהם בננות או משהו אחר שהם מוכרים ואז יכול להמשיך הלאה…
Cascadas Agua Azul
במדינת צ'יאפס במקסיקו יש המון מפלים מדהימים ומיוחדים בצבע המים הכחול במיוחד שלהם. אבל בשטפונות וסחף המים הופכים לחומים ולא יפים, כיוון שבזמן בו שהינו בסן קריסטובל היו הרבה שטפונות לא היה טעם לנסוע לטייל בלאס נובס ועוד מקומות יפים. אבל אגווה אזול היה בדיוק בדרך שלנו לפלנקה אז אנחנו מציצים… ואכן מאכזב מאד ולא שווה אפילו עצירה.
פלנקה
הבית בפלנקה מפתיע לטובה, במיוחד ביחס לאזור והדרך אליו… הוא שוכן בתוך כרי דשא מטופחים עליהם מהדסים בגאווה משפחת טווסים וכלב אחד חמוד במיוחד!
כמו תמיד אחרי הדרך הארוכה אנחנו מכינים מהר ארוחת צהריים, את רובה הכנו מראש עוד לפני הנסיעה, ויושבים לאכול. הערב כבר יורד אז מיד מתארגנים גם לשינה והולכים לישון לקראת הטיול של מחר.
העיר האבודה של בני המאיה בפלנקה
העיר האבודה של בני המאיה באזור פלנקה, צ'יאפס, מקסיקו ממוקמת בתוך הג'ונגל, בכניסה לאתר מורידים את כולנו מהרכב להליך קורונה של מדידת חום וחיטוי. חוזרים לרכב וממשיכים עוד כמה מטרים, מגיעים למשרד, שם משלמים דמי כניסה. לאורך כל הדרך, עוד לפני הכניסה הראשונה והליך הקורונה ועד הכניסה ממש לאתר, עומדים עשרות מדריכים ומציעים סיור מודרך, ככל שמתקדמים לתוך האתר המחיר יורד. אנחנו מוותרים על מדריך לאורך כל הדרך, חבל על הכסף. אבל בחניה הצמודה לאתר, כשאנחנו יורדים מהרכב פונה אלינו מדריך מבני המאיה בעברית! כבר כ"כ הרבה זמן שלא שמענו אפילו אנגלית! אז עברית?? הוא מיד קנה אותנו, עוד דקה וחצי של שיחה ושכרנו את שירותי ההדרכה שלו. אמנם הוא יודע מילים ספורות בעברית (ובעוד שפות מתויירות כמו צרפתית ורוסית) אבל הוא דובר אנגלית שוטפת, וספרדית ושפת מאיה כשפת אם והידע שלו רחב מאד.
הסיור בעיר האבודה של בני המאיה היה יפה ומעניין וכל כך נהננו מהמדריך שלקחנו אותו גם לסיור מודרך בג'ונגל!
חצינו נהר, ראינו שיירות נמלים עצומות ושמענו הסברים מרתקים על סוגי צמחים, עצים, הימנעות מסכנות והחיים בטבע.
בואו לטייל איתנו בזמן אמת!
תרומה להחזקת ופיתוח האתר
לשמחתי הרבה, מאז עלה האתר לאוויר גולשים רבים נעזרים, לומדים, משתפים ומגיבים.
בכוונתי להמשיך ולפתח את האתר ולהוסיף בו אפשרויות וכלים נוספים עבור כולם.
כידוע לכם, פיתוח ותחזוקת האתר עולים לא מעט ומצריכים זמן עבודה רב.
אני מזמינה אתכם לתרום ולהיות שותפים באחזקת האתר ובפיתוחו – איש כפי יכולתו.
כדי שאוכל להמשיך לעדכן ולתחזק את האתר למענכם.
התרומה כאן מתבצעת באמצעות מערכת PayPal בצורה מאובטחת ופשוטה ביותר.
תודה!
המסע שלנו ממשיך! כל התמונות, הסרטונים והתשובות לשאלות שמעניינות אתכם מחכים לכם באינסטגרם