NEW WAY

״הבור ריק אין בו מים- נחשים ועקרבים יש בו״

בעולם שלנו אין מקום לריק, כשמפנים משהו אחד, משהו אחר מיד יתפוס את מקומו.

לכן כשהתנתקתי בחודשים האחרונים מהרשתות החברתיות 

(שהרגישו לעיתים כמו מים טהורים ולעיתים כמו נחשים ועקרבים) 

התפנה מקום לדברים חדשים וטובים כמו לימודים חדשים, חוויות חדשות, 

אנשים חדשים וחברות חדשות וחכמות שהשפיעו עלי המון.

אחת מהן, שהכרתי ממש רק לאחרונה וכבר הספיקה להשפיע עלי הרבה היא אסתי ליסיצין שאתגרה אותי לכתוב מאמר שכותרתו ״בחרנו לגור בקיץ״. התלהבתי להיענות לאתגר אבל כמה שניסיתי, לא צלחתי אותו.

 

לכן כשאסתי פתחה בהשראת המלחמה קבוצה ל״כתיבה גרועה״ הצטרפתי מיד. סקפטית, חסרת אמונה שאצלח אפילו תרגיל כתיבה אחד. אבל עם תקווה קטנה שהקבוצה תעזור לי לכתוב את המאמר…

להפתעתי, השתתפתי כבר בשני התרגילים הראשונים ויצא לא רע.. הצלחתי לכתוב גם את המאמר והמשכתי לכתוב עוד…

אסתי עזרה לי לנקות רעשי רקע ואמונות מגבילות שהעמסתי על עצמי עם השנים בקשר ליכולות הכתיבה שלי.

 

והאמת, שכולנו ככה. נולדנו טובים מעצם היותנו.

נולדנו עם כל הכוחות, הכלים והידע שאנחנו צריכים בשביל למלא את התפקידים שלנו כאן… 

וכולנו זקוקים לפעמים למישהו שיעזור לנו לנקות את רעשי הרקע ולגלות את אותם כוחות וידע שקיים בנו.

סדנאות ״שינוי״ ו״האמא שאני רוצה להיות״ שפתחתי לאחרונה הם מרחבים כאלה, מרחבים שמאפשרים לכל אחת לדבר, 

לנקות את רעשי הרקע ומתוך שיח בקבוצה תומכת לגלות את התשובות בתוכינו. 

את הדרך שבה כל אחת בנפרד צריכה לפעול בשביל להגשים את החלומות והיכולות שלה, 

בשביל להיות האמא והאשה הכי טובה שהיא יכולה להיות!