כעבור שעה אנחנו מגיעים למדבר טטקואה, למרות שהוא אתר תיירותי הכניסה אליו חינם. אנחנו חונים ומתיישבים לאכול ארוחת צהריים ואז יורדים למסלול במדבר. המדבר כמו שאמור להיות מדבר.. חם מאד!! השמש קופחת ואנחנו מזיעים וצמאים ושותים המון. ומצטלמים המון. והולכים המון. ונהנים המון. ואז לכולם חם מידי, כולם צמאים מידי ויעל צריכה לשירותים מידי אז אנחנו מתחילים לחזור, ישראל מוביל בראש עם שני על הידיים, יהונתן אחריו, אני מנסה למהר כמה שיותר עם יעל ורותי מדדה בסוף הטור. אני מנסה לזרז אותה ומתעצבנת שהיא כ"כ איטית כשיעל בוכה לי למהר יותר.. ואז פתאום רותי מתיישבת על סלע, מקיאה את כל ארוחת הצהריים שלה ומתעלפת! משומקום צצים פתאום זוג, האישה תופסת את שני מישראל והגבר עוזר לישראל לסחוב את רותי כמה שיותר מהר למעלה לחניה ולקיוסק ואני רצה במהירות עם יעל לקנות מים. כמעט מעולפת בעצמי אני מגישה להם את המים, מכניסה את יעל לשירותים וקורסת על הרצפה. עכשיו רותי ישראל והאנשים כבר למעלה, כולם כמעט מעולפים, רותי כבר ערה וכל האנשים שהיו בחניה ובקיוסק עומדים סביבנו מגישים שתיה, קרם שיזוף ועזרה…

רעיון ללימוד קריאה:

חשיפה למילה הכתובה עוזרת לילדים ללמוד קריאה בעצמם. בלי עזרה. אלא שאנחנו באמריקה הלטינית והילדים נחשפים למילים בספרדית יותר מאשר למילים בעברית.. לכן אם ילד ישראלי שרואה את המילה קטשופ על בקבוק קטשופ הוא מבין בסופו של דבר מה כתוב, ומה הצליל של כל אות וניקוד. כדי לנסות לפתור את הבעיה הזאת לקחתי דפי ממו דביקים והדבקתי על כל רהיט בבית את שמו. אחרי כמה ימים הורדתי את הדפים מהרהיטים, פרסתי אותם על השולחן ועכשיו הילדים צריכים לזהות כל מילה בלי לדעת לאיזה רהיט היא שייכת- לקרוא… מי שמצליח אוכל את הצ'יפס. מדהים כמה הם הצליחו לקלוט למרות שיעל אפילו לא יודעת עדיין את כל האותיות ובכלל לא יודעת ניקוד.

את היום אנחנו מעבירים בבריכה ובגינת השעשועים במתחם הבניין אבל מה שבאמת מעסיק אותנו זה המחשבה על היעד הבא. התכנית שלנו היא להמשיך עם הרכב עד צ'ילה – לחצות מקולומביה לאקוודור ומשם הלאה את כל מדינות דרום אמריקה. אבל הנה הגענו לנקודה הדרומית ביותר אליה תכננו להגיע בקולומביה, היעד הבא צריך להיות אקוודור והגבול היבשתי סגור ללא שום צפי מתי הוא יפתח. חגי תשרי מתקרבים ואנחנו כמובן רוצים לחגוג אותם בחברת יהודים, עדיף ישראלים. 

אנחנו רואים את האופציות שלנו ככה:

1.להישאר בקולומביה.

יתרונות: הכי זול. אנחנו כבר כאן.

חסרונות: להישאר בקולומביה אומר לחזור אחורה בכבישים הקשים אל עיר שכבר היינו בה ולא אהבנו אותה (מדג'ין) ולשהות בה בכל חודש החגים ואח"כ לחזור בדרך הקשה לאותו מקום והלאה לאקוודור אם בכלל הגבול ייפתח.. או שבכלל ניתקע כאן למי יודע כמה זמן… 

2.אם מדינות דרום אמריקה לא מתכננות לפתוח גבולות בשנה הקרובה שווה לעבור ליבשת אחרת (אפריקה) לקנות רכב ולהתחיל מחדש.

יתרונות: הרפתקה חדשה. נוכל לנוע בחופשיות בין מדינות.

חסרונות: הוצאה כספית גדולה מידי. אין לי כח להתחיל מחדש. מי יודע מתי יפתחו הגבולות בדרום אמריקה, אם יפתחו בקרוב זה סתם בזבוז.

3.לטוס לניו יורק 

יתרונות: הרבה יהודים. הרבה חברה לנו ולילדים. הרבה אוכל כשר ואפשרות למשלוחים מהארץ. ציוויליזציה. אפשר להיות רק בחגים ולחזור לקולומביה כשיפתחו הגבולות. או לטוס ממנה לכל יעד אחר בעולם אם הם לא יפתחו.

חסרונות: ציוויליזציה.. אחרי שבוע ימאס לנו ממנה. וגם יעלה מאד מאד יקר!

4.לטוס לברזיל או אורגוואי, לבלות שם עד שיפתחו הגבולות ולחזור להמשיך עם הרכב מקולומביה.

יתרונות: לצאת מקולומביה

חסרונות: בתי חב"ד שם קהילתיים ולא למטיילים אז לא נפגוש כמעט ישראלים. מתכננים להגיע לשם ממילא עם הרכב בהמשך אז למה להסתרבל עכשיו בטיול בתחבורה ציבורית. אין לנו חשק להגיע לשם בטיסה.

אחרי חפירות אינסופיות ותסכול שלי מול ישראל אני מפרטת את האופציות ואת היתרונות והחסרונות של כל אחת מהן מול חברי המועדון בצורה מסודרת ומבינה!!! אני רוצה להיות בניו יורק בחגים! ואני רוצה ויכולה לדאוג שזה לא יעלה יותר מחודש רגיל שלנו אם אתגבר על הבושה והפחד ואנסה להשיג אירוח בחינם לחודש.