היה חג יפה וטעים ואת שעות הצהריים החמות בילינו במשחק קלפים על שפת הנהר שם יש רוח נעימה יותר.
בבוקר חג שני בזמן שאנחנו יושבים בסוכה ומשחקים קלפים מגיעה משפחה, זוג ונער ומתרגשים (יותר מהרגיל) לראות אותנו ואת הקמפר. מסתבר שהם האנשים שחנו עם קמפר ליד הקמפר שלנו בערב ראש השנה בקניון בוינדהוק ומאז הם ממש התפללו לפגוש אותנו שוב. הם באו לסיור רק לבדוק את הקמפסייט הזה ופתאום גילו אותנו שם… הם לא רצו להישאר לישון אבל ביקשו אישור לשוחח איתנו חמש דקות. כש5 הדקות הפכו לשעה וחצי ואחת העובדות באה לבקש מהם ללכת הם אמרו לה ״ראית פעם נס? עכשיו את צופה בנס! התפללנו לפגוש את האנשים האלה והנה זה קרה!״ השיחה נמשכה עוד שעה נוספת והם אחת המשפחות המרתקות ביותר שפגשנו.
החיים שלהם הם רצף ארוך של ניסים גלויים! ולא סתם, האמונה שלהם בהשם היא הכי גדולה שאי פעם ראינו. למרות שהם לא יהודים הם מאמינים בהשם. ככה הם קוראים לו. והם מחפשים רק להפיץ את שמו בעולם ולהתקרב אליו. הם צמים ומתפללים וקוראים כל יום בתנ״ך (היהודי!) ויודעים אותו בעל פה!