הליכת בוקר משפחתית בעיירה uis, העיירה קטנה כל-כך, שלפני שאנחנו מרגישים שהלכנו כבר מגיעים לקצה ולשומקום ואנחנו תוהים מי הם מעט האנשים שבוחרים לגור בעיירה נידחת ושוממה כל-כך ומדוע!
רק מסיימים לשאול ומחצר אחד הבתים מישהו אומר לנו באנגלית ״בוקר טוב״ אנחנו עונים לו ומתקרבים לחצר הכי מוזרה וקריפית שראינו בחיים וישראל מחמיא ״חצר יפה״ האיש ניגש אלינו תוך כדי שהוא מצביע על שלד אדם שיושב על כסא שתלוי בגובה מעל המרפסת ואומר ״זה רק סבא שלי שיושב וצופה כאן״🤣🤣

ישראל אומר לו שבדיוק תהינו מה גורם לאנשים לגור בחור הזה והוא עונה שמזג האוויר כאן מושלם. אף פעם לא חם מידי או קר מידי ואף פעם לא יורד גשם. הוא מזמין אותנו לחצר העמוסה עצמות ענקיות, שלדים של חיות , עתיקות ועוד ועושה לנו סיור מרתק בין שלדים של ליוויתנים עצומים, שולחן כתיבה ומטבח עתיק לכסאות מרופדים פרוות כלבי ים! הוא מספר לנן על המסעות הארוכים שהוא עושה בקרוואן שלו, נוסע רק מחוץ לכבישים בלי לתכנן.. לאן שנושאת אותו הרוח. מראה לנו תמונות של אריות שפגש בדרך ומוציא לנו אבני קריסטל מיוחדות ויקרות שמצא בדרך… משתף אותנו בתובנות שלו על ההיסטוריה של נמיביה והשבטים כמו שהוא למד וחקר אותה בעצמו במסעות שלו..

במשך שעתיים אנחנו מרותקים והמומים איך בעיירה המשעממת הזאת פגשנו אדם כל-כך מרתק, איך הליכת בוקר תמימה הביאה אותנו לכזאת הרפתקה ואם לא הבטן שמקרקרת לנו ומזכירה שתיכף צהריים ועוד לא אכלנו ארוחת בוקר היינו נשארים שם עוד שעות ארוכות.