בחרנו לגור בקיץ – דבורי פשדנובק

בחודשים האחרונים נולד אצלינו מושג חדש – ״לשתות שמש״. 

כי גם את השמש,כמו כל דבר אחר, מעריכים אחרי שמאבדים.

חמש שנים בחרנו לחיות בקיץ. נכון, זה לא תמיד התאפשר, 

ברור, שכשחוצים יבשות שלימות ברכב עם ויזה מוגבלת בזמן נתקלים מידי פעם בחורף, 

אבל המוטו היה ברור. “לעולם בעקבות השמש”.

לא היינו צריכים לחשוב למה אנחנו בוחרים בה, בשבילנו היא הייתה הבחירה הטבעית. 

שמש היא אור ושמחה. יותר שעות אור- יותר שעות פעילות וטיול. שמש היא בריאות לגוף ולמצב הרוח.
שמש היא חום- וכנוודים קל יותר להתנייד עם בגדי קיץ קלים..

שמש היא פריחה ולבלוב, שמש היא חיוּת. שמש היא יופי. היא צובעת כל דבר בצבעים עזים ושמחים.

חמש שנים בחרנו לחיות בקיץ וליהנות מיתרונותיה הרבים והטובים של השמש. 

חמש שנים שעונת הקיץ התאימה ל״עונה״ שלנו. ואז זה השתנה… 

בבחירה מושכלת הבנו שעלינו להתפשר על מזג האוויר ולחיות בחורף.

 לא סתם חורף, החורף הקר ביותר שהיה בצפון אמריקה ב11 השנים האחרונות, 

חורף שלא חווינו שום דבר שקרוב אליו אף פעם. מינוס 18 מעלות ושלג במשך יותר מחצי שנה!!

לא בחרנו בחורף במודע, אבל כנראה שהיינו זקוקים לו,
על כל חסרונותיו- חורף הוא קור, קיפאון, מוות ואבל.
ואולי צריך מידי פעם למחוק הכל, לקפוא, למות ולהתאבל כדי להיוולד, לצמוח ולפרוח מחדש. 

וגם כדי להעריך את הקיץ, והשמש שכבר הייתה לנו מידי מובינת מאליה…

למדנו להכיר את החורף וגם את יתרונותיו- הביתיות והמשפחתיות שנוצרת בימים הקפואים 

בהם אי אפשר לצאת ואין חשק לפעול, האוכל החם והמנחם, הפחמימות והשומנים.

 וגם החושך, והמוות שמנקה את כל מה שלא משרת אותנו, והאבל שמאפשר לנו לקבור ולהצמיח הכל מחדש.

מהחורף הקודר אנחנו יוצאים לאט לאט, כמו שתיל רך שנובט לקרני שמש ראשונות.

 שמש שמבליחה לשעה או ליום ושוב שלג וכפור וחוזר חלילה. 

וכמה מחכים לה, וכמה מעריכים אותה וכמה מתענגים עליה בכל פעם שהיא מגיעה, או אנחנו מגיעים אליה.
הקיץ הגיע, אבל לא אלינו, לא במלואו. 

יותר מחצי שנה שהגוף שלנו לא נחשף לטמפרטורה של יותר מ25 מעלות!! 

ואנחנו עדיין לומדים להעריך, את השמש והקיץ וגם את השלג והקור וחסרונות שלפעמים הם גם יתרונות…